Quantcast
Channel: זעקת האמהות Mothers cry
Viewing all 266 articles
Browse latest View live

עו"ד שחר שוורץ שקרן ורמאי בדה תלונה מופרכת נגד עורכת דין מוערכת. ועדת האתיקה קבעה: "טענת עו"ד שחר שוורץ נעדרת תשתית ראייתית"

$
0
0

כל מי שנתקל בעו"ד המטורלל שחר שוורץ יודע להגיד שמדובר במופרע הלוקה בנפשו. אנו כותבים דברים אלו בביטחה ומתוך דאגה כנה לבריאותו הנפשית של שוורץ. עורכי הדין איתם שוחחנו על שוורץ הפגע רע אמרו שהם לא רוצים להתעסק איתו. אחד אמר: "עזבי אותי מהמשוגע הזה. פסיכי לגמרי. אי אפשר לצאת ממנו. הוא שולח מבול הודעות סמס מטרידות וסדרת טלפונים שנמשכת עד לפנות בוקר". עו"ד אחר אמר: "האיש מסובב על כל הראש. מי נתן הוראה לשחרר אותו מהמחלקה הסגורה?".

שחר שוורץ הוא תובע סדרתי תביעות סרק נגד אזרחים אומללים שנקרו בדרכו, כולל תביעות מופרכות של הטרדה מאיימת שלא הייתה ולא נבראה. הוא מטריד שופטים, מתבטא נגדם בלשון מעליבה כולל התייחסות מבזה למיניותם (ראו השופט יחזקאל אליהו), מטריד עורכי דין וחמור מכל, מגיש נגד עורכי דין תלונות שקריות לוועדת האתיקה מתוך מטרה אחת: להציק ולהטריד את הנילון ללא הפוגה. הנ"ל הגיש תלונות נגד עוה"ד יערה רשף, אחז אגם, יניב מויאל ועוד ועוד.

טרם ניגע בתלונה שהגיש ונדחתה כמובן, נציין כי ראוי להציץ ברשת האינטרנט על שמו השחור משחור של עו"ד שוורץ, שכשמו כן הוא: שחור. הנזקים שהוא מחולל לאנשים שאפילו לא מכירים אותו, בלתי ייאמנו. ולעניינו: עורכת דין יערה רשף, מומחית בפלילים, היא בין אלו שנתקלו, לצערה הרב, בפיגוע שחר שוורץ. חיידק מכוער מציק כמו יבחוש ואין ספריי לבער את הנגע. מכה.

הפיגוע שוורץ, הגיש נגד עורכת הדין המוערכת יערה רשף, תלונה שקרית ומופרכת בלשכת עורכי הדין, שם הוא טען נגדה ב- 38 עמודים דברי בלע ולשון הרע כזבים מן היקב ועד הגורן.

סופו של דבר, רכזת ועדת האתיקה דחתה מכל וכל את תלונתו   על הסף בעמוד אחד. מתשובותיה של עו"ד קרסוצקי-יחזקאל רכזת ועדת האתיקה, ניתן להבין את הקטנוניות של גוש השחרא המעיק, וכפי שתוכלו לראות הוא הגיש במקביל גם תלונה נגד עו"ד אחז אגם. אנו נביא את הדברים כלשונם:

"1. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה התבטאה באופן שאינו ראוי נשיבך, כי ועדת האתיקה לא מצאה בדבריה ובהתבטאויותיה של עו"ד רשף יערה התבטאויות אשר עולות כדי עבירה אתית.

2. בהתייחס לטענת, כי עו"ד רשף יערה לא שלחה לך מכתב התראה בטרם הגישה נגדך תביעה נשיבך, כי עו"ד רשף יערה היתה מיוצגת בזמנים הרלוונטיים ע"י עו"ד אחז אגם, אשר הגשת נגדו תלונה בעניין.

3. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה נפגשה עם לקוח פוטנציאלי, בזמן שהאחרון היה מיוצג ע"י עורך דין אחר, וזאת לטענתך במטרה לשדלו, הננו להשיבך, כי טענתך זו נעדרת תשתית ראייתית.

4. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה פרסמה את עובדת היותה (בעבר) בכ מערך הקבילה במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין נשיבך, כי ועדת האתיקה לא מצאה מניעה ו/או דופי אתי בכך שהנ"ל כתבה בתגובותיה עובדה זו.

5. לאור האמור לעיל הוחלט על גניזת תלונתך.

בכבוד רב,

מיכל קרסוצקי-יחזקאל, עו"ד

רכזת ועדת האתיקה

חבל מאוד שועדת האתיקה כמו גם הנהלת לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט, לא נוקטת הליכים נגד עו"ד שחר שוורץ המגיש תלונות כוזבות, שקריות ומופרכות המכילות התבטאויות של שפת ביבין. הגיע הזמן שמישהו יורד את ידית האסלה על השחרא ויזרים אותו לביב השופכין בעזה. שם מקומו.

אנו נעביר מכתב זה לידיעת כבוד השופטת טל לוי, יחזקאל אליהו והנהלת בתי המשפט, לשופטים שנפגעו באופן ישיר מעו"ד שחר שוורץ, על מנת לדרבנם לפעול נגדו לשלילת רישיונו.

המשך יבוא.

תלונה שהגיש עו"ד שחר שוורץ הרמאי והנוכל נדחתה על הסף על ידי רכזת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין

תלונה שהגיש עו"ד שחר שוורץ הרמאי והנוכל נדחתה על הסף על ידי רכזת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין

עוד ממעללי הפיגוע שחר שוורץ בקישורים:

מחריד: עו"ד שחר שוורץ היכה מכות רצח עובדת סיעודית שטיפלה באביו איוליה בולאה וסירב לשלם לה את שכרה. כשתבעה אותו הכפיש אותה: אלכוהוליסטית וגנבה והעליל נגד עו"ד גיא ברנד – סע"ש 28588-09-15 איוליה בולאה נגד שאול שוורץ ועו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה



עו"ד אורי שורר ממשרד גדעון קורן כנופייה כושלת וחפיפניקית המאיימת על אמא שבתה נחטפה ע"י לסבית אלימה ומסוכנת אפרת אמיר מנהלת מרכז כליאה "אהבה"אליו נחטפים ילדים

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-Jf

עו"ד אורי שורר, פרזיט חסר תעסוקה, לאחר ששמו יצא לפניו כחפיפניק המפסיד בכל התיקים שהוא מייצג, וגם כאחד שגונב את כספי הנאמנות של הלקוחות וטוען שזה שכר טרחתו. בכך הוא גורם ללקוחות נזק כפול, שכן הם נאלצים לנהל תביעה משפטית להשבת הכסף, ובמקביל צריכים לשלם כסף לעו"ד חדש שיתבע אותו.

הפרזיט אורי שורר הוציא מכתב איומים הזוי ומופרך כנגד אמא, שהבת שלה נחטפה למרכז החירום של הלסבית האלימה והמסוכנת אפרת אמיר, בריונית מנהלת מרכז הכליאה בשם "אהבה". צריך לראות את הלסבית כדי להבין, שאהבה זה הדבר האחרון שהילדים מקבלים מהבהמה האלימה אפרת אמיר.

הפרזיט אורי שורר שלח מכתב איומים לאותה אם שביצעה שיתוף בדף הפייסבוק שלה לכתבה: אפרת אמיר לסבית אלימה מנהלת מרכז חירום "אהבה" מונעת מהורים לשוחח עם ביתם בת ה- 9 בטענה "האב אלים" http://wp.me/p3VHfi-G4

האידיוט אורי שורר, חושב שהאמא היא כנראה סוג של עובדת סוציאלית, אחרת לא ברור איך הוא משבח במרמה ושקר את העבריינית אפרת אמיר. בשיא החוצפה שלו, הוא כותב שהאם עשתה שיתוף ושימוש ציני ואסור בתמונות ילדיה הקטינים של מרשתו. מדובר בעו"ד אידיוט וטיפש, המעיד עד כמה הוא חסר הבנה בחוק וחסר הבנה בכלל. ברגע שהבהמה אפרת אמיר, בחרה לפרסם תמונות הנחזות להיות של ילדיה בפייסבוק (הלסבית הרחם שלה עקר והיא לא יכולה ללדת וגם אין מי שירביע אותה, כמו שהיא נראית הר אדם), הרי שהצילומים הופכים להיות נחלת הציבור ונחלת הכלל, וכל אחד יכול לעשות שימוש בצילומים הללו כשהוא כותב מנין הגיעו הצילומים.

נתחיל בכך, שהילדים אינם של העבריינית אפרת אמיר. הם ילדים חטופים והלסבית אפרת אמיר עושה שימוש ציני בתמונות הילדים כולל ילדים שהוצאו בצו חירום על ידי בית המשפט, ובכך אפרת אמיר מבצעת הפרה על סעיף 24 לחוק הנוער.

אורי שורר כותב כי שיתוף הפוסט הוא לשון הרע. האם ביצעה הפצה בלבד שאינה יצירה של פרסום, וכבר נקבע כי הפצה גרידא של פרסום (אפילו הכוללת לשון הרע, עניין המוכחש במקרה זה מכל וכל) אשר אינה מודפסת בפועל – אינה מהווה עוולה לפי החוק. ככל שמדובר בהפצת לשון הרע, מה שממילא לא היה המקרה כאן, להבדיל מעצם יצירתה, מוטלת על המפיץ האחריות רק במקרה שבו מדובר בהפצה של דבר דפוס שהודפס בבית דפוס. לפיכך ומשלא יכולה להיות מחלוקת על כך שאין המדובר במקרה זה בהדפסה בבית דפוס, לא מוטלת על האם כל אחריות לפי החוק בגין פרסום זה, וגם יש פסיקה על כך של השופט ח' ברנר בת"א 14919/05 מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ ואח' נ' מזרחי ישעיהו אברהם, שם נקבעו הדברים.

אורי שורר, חושב שהוא יכול לאמץ את ההתנהגות העבריינית של הלסבית המפוטמת אפרת אמיר, ולסחוט מהאם כספים, כאילו היא אחת מהלקוחות שהוא שודד וחומס להם את הכספים ודורש ממנה בלי בושה, בלי שאפילו ניהל משפט 100,000 ש"ח, ככה סתם, כי בא לו. מדוע לו דרש מיליון ש"ח? אין לדעת. הוא והלסבית אפרת אמיר, שניהם ביצעו איומים וסחטו בניגוד לדין את האמא האומללה. הלסבית דרשה יחסי מין מהאם ואילו העורך דין מנסה לשדוד את כספה של האם. צמד-חמד של נוכלים.

הייתם מאמינים??? עורך דין גנב ונוכל וסחטן, המצדיק את השם הרע שיצא לעורכי דין כנבלים הסוחטים כספים שלא מגיע להם.

לידיעת האנשים שמעוניינים לשכור את שירותיו של החלאה. אם אי פעם תיתקלו בו, דעו לכם שהוא חפיפניק עבריין אלים שסוחט כספים מאימהות. הפוסטמה הזה גמור.

מכתב לדרישת כספים ודמים של עו"ד אורי שורר העבריין האלים, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003

קישורים:

מוסד "אהבה", הוא מקום כלכלי המנוהל בידיים פרטיות, חוגג מידי יום ביומו את פסטיבל האלימות נגד אימהות מוחלשות שילדיהן נתלשו מהן באלימות על ידי עובדות סוציאליות, שבשיא החוצפה הגדירו את הילדים החטופים "בסיכון".

הסיכון היחידי הטמון לילדים שנלקחו מאימהותיהן הוא עובדי המוסד הנעול "אהבה". המוסד מעסיק את אפרת אמיר כמנהלת מרכז החירום.

אפרת אמיר לסבית  עמוסת טסטוסטרון, שאין בה טיפה של נשיות, או קורטוב חמלה לילדים. כשרואים את התמונות שלה בפייסבוק וקוראים את המלל האלים הברוטלי שהיא כותבת, מתפחלצים. מי מאמין שאישה אלימה כמוה מסוגלת לטפל בילדים "בסיכון", או בילדים של אימהות אחרות. האלימה הזו לא מסוגלת לטפל בילדים שלה.

כולנו יודעים שהאלימות בקרב לסביות ע"י לסביות היא הרבה יותר גדולה, חמורה, שכיחה ונפוצה מאשר בין זוגות הטרוסקסואלים. מי שאי פעם נכנס למועדון בערב שבו יש נחילים של לסביות יודע היטב שמאוד מסוכן להסתובב שם או לרקוד שם. הלסביות הן יותר גרועות מגברים. יש בהן המון טסטוסטרון גברי, בנוסף לעובדה שכל 24 ימים יש להן הפרעות הורמונליות של מחזור, והן מדממות שם למטה. הן מאוד קנאיות ומאוד רכושניות. המועדונים שלהן מאוד מסוכנים. בכל רגע נתון עלולה לסבית אחת לחטוף התקף קינאה כי מישהי שמה עין עליה, שמה עין על אחרת, ובשניות מתחיל קרב של נשים רוויות אלכוהול וטס. אגרופים מושטים קדימה, קללות, בוקסים. הן מפילות אחת את רעותה על הרצפה, בועטות, מייללות, ואף אחת לא נשארת עומדת, כולן מצטרפות לאקשן. הזדמנות לשחרר את הטסטוסטרון המפעפע. הן לא נרגעות עד שבאה איזה מישהי אחרת להפריד, או שבעלי האולם שולחים את הסדרנים. אחרי 10 דקות זה קורה עם מישהי אחרת.

אז אפרת אמיר הוואחשית שנראית כמו הר אדם, מונעת מאבות לראות את הילדים שלהם במרכז החירום "אהבה", בטענה שהאבות אלימים. בעניין שלפנינו, זוג נשוי, ביתם בת ה- 9 שנים נלקחה לפני חצי שנה למרכז חירום "אהבה", בטענה שהיא בסיכון. אפרת אמיר מונעת מהילדה לשוחח עם אמא שלה מזה שבוע ימים, ואף לא איפשרה לילדה לצאת הביתה בחופשת חנוכה, מאחר והגיעו תורמים למרכז החירום, ואפרת אמיר החליטה שהילדה תשמש סטטינית לתורמים, להראות שהיא ילדה בסיכון ושההורים שלה לא רוצים אותה גם לא בחג חנוכה. אפרת אמיר אמרה שהאם אישה מוכה ואילו האבא הוא שיכור אלים מרוסיה שאף ניסה לתקוף גם אותה. לילדה אמרה אפרת אמיר "עדיף לך בלי אמא שלך. תשכחי ממנה. הכי טוב בשבילך זה לגור בפנימיה!".

בדקנו על העבר של אפרת אמיר וגילינו שהייתה מעורבת בקטטה. באה מישהי ודחפה לה את האופנוע אחרי שיצאה ממועדון לסבי "מינרבה". למשטרה היא המציאה סיפור שיש לה מעריצה אלמונית, אבל בחקירה התברר שזו הייתה אחת מהמאהבות שלה.

נו אפרת אמיר מי אלים יותר? גברים או לסביות? הרי יש לך ניסיון אישי, וזה רק קצה הקרחון של סיפורי האלימות של לסביות נגד לסביות שאת מעורבת, ושאת יודעת.

אפרת אמיר אמרה לאמא, שככל שהיא מעוניינת שהילדה תגיע הביתה, עליה להיפרד מבעלה, והיא באופן אישי תעשה לאמא ביקור בית.

אז אנא, אפרת אמיר  התרכזי בבת הזוג שלך, ואל תדחפי את האף שלך למקומות שלא צריך, כגון המאבק הנפיץ בין הפמינאציה והפטריארכיה. את האף שלך אנו ממליצים לך לדחוף בתוך הפות של החברה הנוכחית שלך. מקווים שהיא תחזיק מעמד איתך.

קישור לפייסבוק של אפרת אמיר: פייסבוק https://www.facebook.com/efrat.amir.35?fref=ts

שימו לב לפוסט אותו היא פרסמה: "עבודת דוקטורט: קשר גנטי ללא קשר דם". ואז היא שמה תמונה של קטינים החוסה תחת סעיף 24 לחוק הנוער האוסר פרסום של ילדים בסיכון. בהמשך תוכלו לקרוא את הגיגיה של אפרת אמיר בביטויים גסים בשפת רחוב: "מפשתן", "שתינה" ושאר הפרשות גוף בתוך הפוסטים המחרידים של מנהלת מרכז החירום "אהבה".

מישהו מכם היה מפקיר את ילדיו עם אפרת אמיר, אלימה עם שנאת גברים מיזנדרית לשמור לו על הילדים?

אפרת אמיר

כאן הבהמה אפרת אמיר מסתתרת מאחורי תמונת כלבה חסרת ישע. הכלבה נראית מבועתת לגמרי.

אפרת אמיר שרמוטה שמנה

בתמונות אפרת אמיר ובת הזוג שלה. מסתבר שיש לה צד אפל. היות והיא חושבת שכל הגברים אלימים, כיצד נתנו לה בן זכר למשמורתה? פיחסה עלייך יא אמיר.

אפרת אמיר2

מדוע הילדים האלה לא גדלים במרכז חירום???

אפרת אמיר3

הנבלה אפרת אמיר ובת הזוג המופרעת שלה, את הילדים האלה שנלקחו מרחם אימהות  אחרות הן מגדלות. מדוע שהילדים האומללים הללו לא יגדלו במרכז חירום, אם זה מקום כל כך טוב לילדים?

אפרת אמיר4

אפרת אמיר5

וכך נראה בית של מנהלת מרכז חירום. ערימת כביסה לא מקופת על הכסא, תריסים מוגפים המדירים קרני שמש ודכאון כללי קשה מאוד.

אפרת אמיר6


סיפורה הטראגי המזעזע של אם שאושפזה בכפיה בגהה: "אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן" / כתבה של עופרה ענקרי

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-Jp

כתבה של עופרה ענקרי

תושייתה של מיכל הובילה אותה לכתיבת פוסט בפייסבוק, בו סיפרה על התקרית עם הגננת של בנה אשר בעקבותיה אושפזה בכפייה ב"בית החולים הפסיכיאטרי גהה". כך בעצם נחשפתי לסיפורה והרגשתי חובה להגיע אליה הביתה ולראיין אותה.

מיכל, בת 36 אימא לשלושה ילדים מהעיר פתח תקווה, גרושה כחמש שנים ומגדלת את ילדיה באהבה ודאגה רבה. אישה חזקה היא מיכל ומאוד ממוקדת ועניינית, חייכנית עם עיניים חכמות וטובות. ישבתי אצלה בסלון והתרשמתי מילדיה הטובים והשמחים ומהחיבור מלא האהבה ביניהם.

מיום שהתגרשה היא מטופלת במשרד הרווחה בעיר פתח תקווה, כשהעזרה העיקרית לה היא זקוקה, היא הנחה בתשלום למועדונית ולצהרונים העירוניים. מיכל מתפקדת ומגדלת את ילדיה באחריות רבה ומעולם לא היו לה בעיות עם משרד הרווחה. לאורך השנים מיום גירושיה, דאגה תמיד עו"ס המשפחה לברכה, ולומר לה שהיא אימא חזקה וטובה.

בשנת 1984, "מבצע משה" עלתה מיכל עם משפחתה לארץ ישראל מאתיופיה. הוריה התגרשו כשהייתה קטנה ואביה שנותר באתיופיה, חי כל השנים עם ידיעה שגויה שבתו נפטרה במהלך המסע לארץ ישראל. בשנת 1991 עלה אביה לארץ ישראל ונוצרה הזדמנות לאיחוד משפחות מרגש. תשע שנים לאחר עלייתו נפטר האב, ונחמתה של מיכל היא בסגירת מעגל.

לא פשוט לעזוב מדינה בה נולדת, ולעלות למדינה חדשה עם שפה חדשה ומנטאליות שונה. ההתאקלמות הייתה קשה בעיקר למבוגרים, וכך גם לאמה היא מספרת. ייתכן מאוד שבשל המעבר החד ופרידת האם ממולדתה ומשפחתה, חלה הידרדרות מסוימת במצב רוחה של האם, והיא נשלחה לאבחון. האימא, ללא ידיעת השפה העברית, עולה חדשה בארץ זרה עם מנטאליות שרחוקה ממה שידעה באתיופיה, לא יכלה להביע את עצמה. הוחלט שהאימא סובלת מקושי נפשי כלשהו, ומאז בעצם היא מתויגת ונחרץ גורלה.

בתאריך 26.11.15 יום ה' (התאריך חרוט במוחה של מיכל) מספרת כי לקחה יום חופש מהעבודה כדי להתכונן ולהתארגן לקראת אירוע משפחתי. היא החליטה להוציא את ילדיה לפניי תום יום הלימודים, כדי ליהנות מזמן איכות עימם, ולהתארגן בנחת לקראת האירוע המשפחתי הגדול.

מיכל אספה את בתה מבית הספר, ומשם פסעו שתיהן אל גן הילדים כדי לקחת את בנה הצעיר וללכת הביתה. סייעת הגן מסרה לה את בנה, אך לפני לכתה עימו, ביקשה הסייעת את חתימת האם על טופס יציאה. מיכל נדהמה ושאלה את הסייעת מדוע ועל מה עליי לחתום?" אני אימא שלו!".

הסייעת השיבה שזה החוק וההוראה של משרד החינוך. בסיום הדיאלוג הקצר, פנתה מיכל ללכת עם ילדיה להמשך דרכה, אך התערבותה של הגננת עצרה בעדה. לדבריה: הגננת יצאה אליה ומשכה את בנה אל בין זרועותיה. מתוך אינסטינקט אימהי סטרה לגננת ומשכה בחולצתה, ובשל כך כפי הנראה הגננת נשרטה בפניה וחולצתה נקרעה.

הגננת הגיבה בשאגות וכינתה אותה "פרא אדם" "קרעת אותי לגזרים" "תראי מה עשית לי", ותוך כדי השתוללות כשהילד אחוז בזרועותיה, מיהרה הגננת אל הגן ונעלה במהירות את השער, תוך שהיא מאיימת שתזמין לה משטרה.

מיכל טוענת שהגננת לא הסבירה לה שהחוק מחייב חתימה ומעבר לכך ההתנפלות של הגננת הייתה כל כך מהירה ואגרסיבית, שלא היה זמן לדבר. "נותרתי עומדת מול שער הגן, בוכה וצועקת לאלוהים, כשלצידי בתי הקטנה והמבוהלת שהייתה עדה למחזה הנוראי. כל אותו הזמן היה השומר של הגן עד למחזה, אך בחר לא להתערב, וצפה בדממה.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה ניידת המשטרה וביקשו ממיכל לדאוג לסידור לילדים כדי שתוכל להתלוות אליהם לתחנת המשטרה בפ"ת. בהגיעם למשטרה, הורו לה השוטרים בתנועת יד מזלזלת, להיכנס לתא המעצר. לכך סירבה מיכל בתוקף "מדוע אני צריכה להיכנס לתא המעצר? אני לא פושעת", היא צעקה. "על גופתי המתה אכנס לתא מעצר", והמהומה החלה. "הקשיתי על השוטרים", היא מספרת" וממשקל 50 ק"ג נהייתי 100 ק"ג. לא הרבצתי ולא קיללתי, רק בכיתי מהפחד ובגלל הלחץ נכנסתי מתחת לשולחן כדי שיעזבו אותי וזרקתי מילים ומשפטים כדי שיניחו לי, אבל זה לא עזר. הם היו נעולים להכניסני לתא המעצר. מעולם לא נעצרתי, ואין לי עבר פלילי. השוטרים לא היו קשובים אליי, ולא נענו לבקשתי לספר את שאירע". סיטואציה זו גרמה לשוטרים לאזוק את מיכל בידיה, ולהובילה לבית החולים הפסיכיאטרי "גהה".

האם היה לשוטרים צו אשפוז מבית המשפט?

"לא היה להם. בעקבות סירובי להיכנס לתא המעצר, והמהומה שהקמתי במקום, הם גררו אותי בכוח לבית החולים הפסיכיאטרי-גהה. זה הרגיש לי כמו הוצאה להורג".

בפגישה עם הפסיכיאטר בחדר המיון, תיארה בפניו את אשר אירע עם הגננת ובתחנת המשטרה. השוטרים שנכחו בפגישה דיווחו על התנהגות חריגה ובלתי נורמטיבית. במעמד זה הודיע לה הפסיכיאטר כי תישאר להשגחה ללילה אחד מהחשש שהיא עלולה להזיק לעצמה ולילדיה. היא נדרשה לבלוע כדור הרגעה, ואוימה שאם לא תבלע את הכדור, הם יאלצו לקשור אותה ולתת לה זריקה, או לדחוף לה את הכדור בכוח.

מיכל, מספרת על תופעות לוואי קשות מאוד מהכדור, על תחושה של איבוד שפיות, איבוד תאבון, עיוות ונפיחות חמורה בפניה. הנפיחות בפניה נמשכה מס' ימים. למחרת בבוקר (יום ו') פנתה מיכל לחדר הקבלה וביקשה להיפגש עם הרופא שאשפז אותה ללילה אחד בלבד והתשובה שקיבלה מהאחיות היא שאין רופא בשישי ובשבת ולכן את נשארת לישון כאן. ביום א' שוב פנתה מיכל אל הרופא שאישפז אותה, וביקשה להשתחרר הביתה. תשובתו הייתה כי החליט להשאירה להסתכלות למשך שבעה ימים וטרח להסביר לה שמצבה לא טוב, ושהיא שומעת קולות ושלא משנה מה היה, לכל דבר יש לך הסבר ותירוץ. 'החלטתי שאת מאושפזת בכפייה! ואת חייבת לבלוע את הכדורים שינתנו לך'.

האם התקיימה ועדה פנימית בגהה לגבייך?

"כן. התקיימה וועדה פנימית שבה ההמלצה הייתה להאריך את אשפוזי לעשרה ימים עד שבועיים. ועדה פנימית בגהה מתקיימת אחת לשבוע ביום ג' בלבד".

איך הגבת להמלצה להאריך את אשפוזך?

"מייד יצרתי קשר עם הגורמים החיצוניים שתמכו בי בעקבות הפרסום שלי בפייסבוק. ביניהם עו"ד מעמותת טבקה, עו"ד מסיוע משפטי, ועו"ד מזי טזזי מהעדה האתיופית שסייעה לי רבות.  הרעש החיצוני הוביל ללחץ כבד על בי"ח גהה, ובזכות כך אישרו לי ערעור חריג בבית החולים שלוותה".

במהלך יום א' הגיעו לבקרה המנהלת שמעסיקה אותה בגן הילדים, ואב ילדיה. שניהם המכירים אותה היטב, הביעו תדהמה ותרעומת על אשפוזה בכפייה. ראוי לציין את טיפולו המסור של האב בילדיהם 24/7 בימים בהם הייתה מאושפזת. בביקור זה סיפר לה אב ילדיה כי מתוכננת להתקיים ועדה בימים הקרובים במשרד הרווחה פ"ת, בה ידונו על גורל ילדיהם. פקידות הסעד שכה חוששות לכאורה לגורל הילדים הצעירים, דאגו למהר ולהניף את הדגל המפורסם שלהן עם הסלוגן "טובת הילד".

בו ברגע שמיכל שמעה את הבשורה, והבינה שגורל ילדיה תלוי בה, היא החליטה לפרוץ עם סיפורה דרך הפייסבוק, ופנתה לדף "אתיופיה הקטנה", וביקשה את עזרתם המהירה. "רציתי שישמעו אותי ושמישהו יציל אותי ואת ילדיי. הם כל עולמי ואהבתי!".

הפוסט המרגש הפך במהירות לויראלי עם מאות שיתופים, והמוני אזרחים דאגניים שביקשו לעזור.

"אתיופיה הקטנה" הם שהובילו להצטרפותם של אנשים חשובים בעלי מעמד שנלחמו בתקיפות על גורל ילדיה וקהל עצום של אזרחים שתמכו והביעו את זעמם, ועטפו אותה בחגורת הגנה.

בתאריך 2.12.15 התקיימה וועדה במשרד הרווחה פ"ת בה השתתפו בין היתר הגננת של בנה, עו"ס המשפחה עו"ד ועוד. חוות הדעת מפי הגננת ומפי עו"ס המשפחה, היו טובות ומלאות שבחים. ספק רב אם השבחים להם זכתה מיכל, היו נאמרים במעמד בו לא היו משתתפים אנשים חזקים בעלי מעמד והשפעה שאינם שייכים למערכת הרווחה. "אין לי ספק שהבאזז התקשורתי הגדול והגעתם של אזרחים רבים לבניין משרד הרווחה ביום הוועדה, הייתה משמעותית ובעלת משקל". בוועדה קריטית זו מיכל לא השתתפה משום שעדיין הייתה מאושפזת. מזל ונס גדול שהיה מי שעמד על זכויותיה וזכות ילדיה.

האם חשת התנכלות כלשהי בעבר כלפייך, מצד חברים, שכנים, משפחה?

"כן. ידוע לי בוודאות על דיווח כוזב מלפני חצי שנה של קרובת משפחה שפנתה למשרד הרווחה וטענה שנעלמתי. לדעתי היא התנכלה לי בעקבות ניתוקי ממנה קודם לכן. בשל כך הגיעו אליי במפתיע צוות עו"ס לביקור בית, ומצאו שהכול תקין ואין אמת בדיווח".

שעתיים מלאות ישבתי לצד מיכל והקשבתי לה. התבוננתי באישה התבונתית עם העיניים החכמות והקשבתי לייסורים שפקדו אותה "אני ילדת רווחה", היא מספרת. "גדלתי בפנימיות בגלל קשיי קליטה שאפיינו את העולים החדשים, והפתרון הקל היה להוציא את ילדיי העולים לפנימיות. כך היה כבר אז וכך נהוג גם היום. מפרידים בין ילדים להורים בגלל קשיים ועוני. מכעיס אותי שמשייכים את המשבר הנפשי שחוותה אמי בהיותה עולה חדשה ומלבישים עלי מחלה לכאורה אורגנית. זה מצב בלתי נסבל ולא ייתכן שבכזאת קלות הובילו אותי לתהום כשכל זה נעשה בשם החוק ובחסות החוק. אני אישה בריאה ומעולם לא טופלתי בכדורים פסיכיאטריים. מעולם לא עלה חשד או חשש כלשהו לגבי מצבי הנפשי. צלבו אותי והכתימו את שמי הטוב, הרסו לי את סדר החיים. אני באה ממקום של להפריח ילדים ואני מרגישה נבגדת ע"י המדינה אותה שירתי בכבוד. השייכות שלי למדינה עמוקה, נטעתי בה שורשים ועצים. אך המדינה משקה את העץ בזפת, ומצפה שהוא יצמח".

עוד היא אומרת שקיימת סבירות גבוהה לכאורה בין הדיווח הכוזב של קרובת משפחתה, ובין מצב בריאותה של אמה. "אני חושדת שהחומרים הללו הועברו למשטרת ישראל ע"י משרד הרווחה, והועברו לבית החולים גהה. חיטטו לי בחיים כדי לאחוז בדבר שאין לו משענת, כדי לתפור לי תיק רפואי. אם זה קרה לי בכזאת קלות, זה יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן!".

היא מבטיחה לי ולכולם שהיא לא תתמוטט. "אני אפיץ את אהבתי בכל דרך. אדאג לאוכלוסיה המבוגרת, ואפקח את עיניהם של החלשים והתמימים. אני אמצא את הדרך כדי לספר על החוויה הקשה שעברתי, וזאת כדי שמקרים כאלה לא יקרו שוב לעולם".

ח"כ לשעבר ועורכת הדין-פנינה תמנו שטה שהייתה מעורבת בנושא מסרה
: "נושא האשפוזים הכפויים הם דיני נפשות. חייב שיהיה פיקוח מוגבר בייחוד כשמדובר באשפוז כפוי שנעשה לבקשת משטרת ישראל, רווחה או משרד הבריאות. אני מקווה שהמקרה של מיכל יבדק על ידי צוות בדיקה במשרד הבריאות, ושיוסקו המסקנות לבירור המיקרה. כך או כך, ראיתי לנכון לפנות למפקחת הארצית של בריאות הנפש, מיד עם היוודע לי המקרה של מיכל בזמן אשפוזה. על פניו המקרה והשתלשלותו תמוהים ומעלים שאלות קשות על הקלות הבלתי נסבלת, והמהירות שאדם נורמטיבי יכול למצוא את עצמו במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש בעל כורחו. מדובר בדיני נפשות, ומשכך יש לבדוק את הוראות החוק המאפשרות הוצאת צו אישפוז בכפייה על ידי המערכות, ולבדוק ראוי שיש מסננת ופיקוח ראויים, בטרם מוצא צו שכזה. אני מתכוונת לפנות לחברי כנסת ממפלגתי בכדי שיתקיים דיון בנושא לבחינת הוראות החוק, ואם צריך לדאוג שיוגשו תיקונים לחוק בכדי להגן על זכויות בסיסיות של אזרחים, לצד אפשרות אשפוז למי שצריך."

תגובת דובר עיריית פתח תקווה, חזי חקאק
: "עקב צנעת הפרט, לא ניתן למסור מידע, אך ברצוננו להבהיר כי הילדים לא הוצאו מביתם, אלא נמצאים בחזקת המשפחה. תפיסת העבודה של האגף לשירותי רווחה ובריאות היא לשמור על הילדים בסביבת המשפחה כל זמן והם מוגנים ומטופלים כהלכה. תפקידנו הוא להגן על הילדים, ולכן כל החלטה שתתקבל תהיה כשטובתם מונחת לנגד עיני אנשי המקצוע.
נושא המעצר והאשפוז בכפייה אינו באחריות העירייה, אלא באחריות משטרת ישראל ומשרד הבריאות בלבד, והעירייה אינה צד בכך".

תגובת משרד הבריאות: "מפאת חיסיון רפואי לא ניתן להתייחס למקרה הספציפי. בהתאם לחוק, פסיכיאטר מחוזי ראשי להורות על בדיקה כפויה של אדם במקרים הבאים:
בדיקה כפויה דחופה
6. (א) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:
(1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
(2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי;
(3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.
בהתאם לתוצאות הבדיקה רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפיה, כדלהלן:
הוראת אשפוז כפוי ותקפה
9. (א) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות.
(ב) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 7(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו.
(ג) הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה – הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה".

דובר המשטרה, זיוון פריידן מסר בתגובה:"ללא קשר לפניה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים העוסקים בצנעת הפרט. שוטרי משטרת ישראל פועלים עפ״י חוק ובשלב החקירה מציגים את ממצאיהם בפני התביעה והרשות השופטת כאשר הם נדרשים לכך".

אליאס אינברם, איש תקשורת ומרצה חברתי ומי שפירסם את הסיפור בדף הפייסבוק שלו, התייחס לארוע הקשה :"מהירות ההפניה של גורמי האכיפה, את מיכל, לפסיכיאטר הן תופעות של דעות קדומות, שכל התנהגות או התנגדות לכאורה יכולה להתפס "כמחלה"- לראיה, עם פירסום דבר המקרה ברשת החברתית, הוועדה המחוזית התכנסה במהירות ושיחררה את מיכל מהאישפוז הכפוי. כך גם לגבי הפניית תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך מיוחד, או אישפוזים למיניהם בגלל כישורי אבחנה לקויות או חסכים של המאבחנים. הדרך עוד ארוכה עד להחלמת חלקים מסויימים בחברה הישראלית, בעיקר בקרב מקבלי החלטות מהנגע הזה.יש תקווה!".

עופרה ענקרי, עיתונאית, פעילה חברתית למען זכויות הורים וילדים.

עופרה ענקרי, עיתונאית, ופעילה חברתית בנושא זכויות הורים וילדים

עופרה ענקרי, עיתונאית, ופעילה חברתית בנושא זכויות הורים וילדים

http://www.hasharon-post.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%92%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%96%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%96%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%99_%D7%96%D7%94_%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%97%D7%93._%D7%90%D7%A3_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F.html


דורינה שוורץ אשתו של "עו"ד"שחר שוורץ פונה לגוגל: "פרנסתו של בעלי תלויה בתוצאות של גוגל והלקוחות בורחים"

$
0
0

רחמים על אשתו החדשה של שחר שוורץ, דורינה שכנראה יודעת אנגלית קצת טוב יותר ממנו. הוא הרי בקושי יודע עברית, וגם ברומנית יודע לקשקש רק מילים של חדר מיטות. זה מה שכתבה זוגתו לגוגל. כל הכבוד לדורינה על נאמנותה הבלתי מסוייגת לבעלה, צייתנותה המאלפת והפגנת הכשרון המדהים להתנסח באנגלית. אישה מדהימה למופת. יפה. יודעת שפות. בשביל מה שחר שוורץ צריך לעבוד? שהיא תעבוד ושהוא יתפרנס ממנה. היא הרי כל כך הרבה יותר מוכשרת ממנו.

00010002


יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על האמא פאני וקנין: "אם לא תורידי פוסט שהמחנכת היכתה את הילד שלך נפעל להוציא לך את הילד מהבית"

$
0
0

יוסף חיים הרוש, סגן ראש עיריית לוד מבצע סחיטה באיומים כלפי אמא.

יוסף חיים הרוש

האמא פאני וקנין, שמעה מבנה הקטן שהמורה הכתה אותו ואף חזר הביתה עם סימנים בראשו.

האמא פאני שכבר איבדה אמון במערכת אשר חטפה לה את בנה בעבר, הכניסה אותו למוסד רווחה ששם הוכה וסומם החליטה שהיא מוציאה לרשת החברתית פייסבוק את המקרה.

היום בשעות הצהריים האמא מקבלת שיחת טלפון מלא אחר מאשר סגן ראש עיריית לוד יוסף חיים הרוש (יוסי הרוש)
בשיחה החל להלך אימים על האם באומרו בין השאר כי אם פאני לא תמחק את מה שהעלתה לפייסבוק, הם יפעלו "שוב" להוציא לה את הילד מהבית.

למה שוב? מי פעל בפעל הראשונה להוציא את הילד הקטן אשר נמצא בטראומה עד היום מחטיפתו על ידי עובדת סוציאלית ושוטרים והאם גם בפעם הקודמת זו הייתה נקמה?

למעשה מה שאנחנו מצליחים להבין הוא מה שאנחנו כל הזמן טוענים, לא מוציאים ילדים כי ההורים מסוכנים, לא מוציאים ילדים כי ההורים נרקומנים, מוציאים ילדים כי הם פשוט יכולים.

כבר שמענו כל מיני סיבות מצוצות מהאצבע להוצאת ילדים כגון "אין מספיק אוכל במקרר", "הילד בא לבית הספר עם נעל קרועה", "הילד צריך אבחון רגשי" ואפילו כמו שקרה לפאני בפעם שעברה בטענה כי "הילד זרק כיסא בגן".

אז הפעם מפליג יוסי הרוש על כנפי הדמיון ומחליט לערב את חבריו במחלקת הרווחה להוציא את הילד של פאני מהבית כי? היא פרסמה פוסט בפייסבוק!

ותשמעו את יוסי הרוש, איזה גיבור, איך הוא מדבר לאמא…."תגידי שיוסי הרוש אמר" הוא אומר לה.

"את תקשיבי טוב, תצטטי אותי"

לקראת סוף השיחה כשהוא מבין שהשיחה מוקלטת ועומדת לעלות לפייסבוק הוא מתחיל לחזור בו ופתאום הוא לא אמר… מה פתאום…

כמובן שהתקשרנו ליוסי הרוש לקבל את תגובתו, השיחה הזו הפתיעה אותנו לא פחות מהקודמת, יוסי הרוש היה מבולבל ובלתי עקבי, רגע הוא אומר כי הילד לא בסכנת הוצאה ורגע כן, רגע הוא אומר שהרווחה לא תתערב ומיד לאחר מכן אומר שכן אבל "לא הוא שישלח אותם".

החמור מכל בעינינו? יוסי הרוש מודיע כי הוא כבר מחר הולך למפקד תחנת משטרת לוד, ובודק את התלונה… הייתכן שסגן ראש עיר יפעיל קשרים ולחצים במשטרה? ידבר עם מפקד התחנה כדי להפעיל לחץ?

יוסי הרוש מודה שהם כבר עשו את הבדיקה שלהם והטענה של פאני יצאה לא מוצדקת.

איך יכול לבדוק יוסי? דרך משרד החינוך? שאל את המורה והמורה אמרה לא ויוסי החליט שאין דברים בגו?

אולי יוסי בעצם צריך להיות חוקר במשטרה? אולי גם שופט? כי יוסי חקר ויוסי החליט… חברים, יוסי אמר את דברו!

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד מאיים: נוציא את הילד ממך אם לא תמחקי פוסט

איציק וולף, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-374090-00.html

סגן ראש עיריית לוד, המחזיק בתיק החינוך בעיר, התקשר לאם שפרסמה פוסט בפייסבוק ובו טענה כי המורה של בנה תקפה אותו ואיים עליה כי יוציאו את הילד מחזקתה אם לא תמחק את הפוסט בשיחה עם News1 טען שלא התכוון לאיים: עשיתי טעות שאמרתי את זה

סגן ראש עיריית לוד מטעם מפלגת הבית היהודי, יוסי הרוש, איים על אם תושבת העיר כי אם לא תסיר פוסט שכתבה בפייסבוק נגד מורה בבית הספר שבו לומד הבן שלה, הוא יפעל להוצאת הילד מרשותה.

את הפוסט כתבה האם לאחר שלטענתה הוכה בנה על-ידי המורה בבית הספר. היא אף הגישה על כך תלונה במשטרה. בפוסט ציינה האם את שמה של המורה.

"אני סגן ראש העיר ואני אחראי לחינוך. קיבלתי עכשיו שאת העלית פוסט על עובדת. אני מבקש ממך להוריד את הפוסט הזה מיידית בגלל שהפוסט הזה הוא שקרי", אמר בשיחת הטלפון שהוקלטה על-ידי האם. "יש לנו שתי אופציות", אמר לאם, "או שאת מגישה נגד המורה תלונה במשטרה וכל עוד יש את התלונה תורידי את הדברים [מהפייסבוק, א.ו.], או שאנחנו נגיש נגדך תלונה ואנחנו נתחיל לפעול עוד פעם להוציא לך את הילד מהבית".

הרוש טען באזני האם כי "לא יעלה על הדעת שהיא תעשה דבר כזה בפייסבוק לעובדת". בתגובה לזעמה של האם בשיחה על האיום שהשמיע כלפיה קרא לה הרוש לצטט אותו. אולם לאחר שככל הנראה הבין שהאם צפויה באמת לפרסם את הדברים טען שלא איים עליה ושאמר רק שהעירייה תבצע בדיקה. "איש לא איים עלייך ואיש לא מאיים עלייך. אל תסטי מהנושא. הנושא הוא פשוט. את לא יכולה להעלות טענה על מורה בישראל ולהכפיש אותה בפייסבוק", טען.

הרוש גם הכחיש בשיחה את טענתה המרכזית של האם נגד המורה: "איש לא פתח לילד שלך את הראש. רצת לפייסבוק ולכלכת על המורה? [הרוש אמר בהקלטה את שמה הפרטי של המורה, א.ו.] איזו אחריות יש לך כאימא על הילד? תעשי מה שאת רוצה", אמר וניתק את הטלפון.

"לא התכוונתי, אני מתנצל"

איום חריג מצד בכיר בעיריה [צילום: איתמר לוין]

איום חריג מצד בכיר בעיריה [צילום: איתמר לוין]

בשיחה שקיימנו עם הרוש, המכהן כאמור כסגן ראש עיריית לוד בשכר, לא הכחיש סגן ראש עיריית לוד את אמירת הדברים אך טען שלא התכוון לאיים על האם. "אני מתנצל מעומק לבי אם היא הבינה שאני איימתי עליה", אמר וטען כי מדובר ב"אימא סדרתית", כלשונו, אם שבאופן קבוע מפרסמת פרסומים פוגעניים כלפי אנשי הצוות במוסדות שבהם לומד הילד שלה – בבתי ספר קודמים שבהם למד וכעת בבית הספר הנוכחי. "התקשרתי לאימא וביקשתי ממנה שתוריד את הפוסט שכתבה נגד המורה בפייסבוק. אנשים סתם משמיצים. הבעיה היא שלאימא הזאת יש תיק ברווחה וכבר לקחו לה פעם את הילד. החזירו לה את הילד לפני פחות משנה. הדבר היחידי שאני רציתי להתכוון אליו הוא שיש לה היום פגישה ברווחה ואם יימצא שהיא ממשיכה בהתנהגות שאני לא יכול לפרט עליה מטעמי צנעת הפרט.

"אני אלך למפקד תחנת המשטרה ואבקש למצות את החקירה בתלונה שהגישה האם. אם התלונה שלה צודקת – אנחנו נמצה את כל ההליכים נגד המורה. חשבתי שאני מדבר עם אימא שתבין שהיא פוגעת במורה ושזה לא הגיוני והיא לקחה את זה לכיוון אחר", אמר. "אני רק רציתי להסביר לה את חומרת העניין".

"טעיתי. עשיתי טעות שאמרתי את זה. אם היא מרגישה שמישהו איים עליה אז עשינו טעות. איש לא כיוון לאיים עליה. אני חוזר בי, לוקח את הדברים אחורה ולא רוצה שהיא תיפגע. איש לא רוצה לקחת לה את הילד", אמר.


האזינו ליוסי הרוש סגן ראש העיר לוד מאיים על תושבת: "נוציא את בנך מהבית אם לא תסירי פרסום מהפייסבוק"

$
0
0

יוסי הרוש מעיריית לוד צלצל לתושבת העיר לאחר שפרסמה פוסט על מורה ודרש ממנה להוריד את הפרסום. לאחר שסירבה הוא השיב באיום: "נגיש נגדך תלונה ונוציא את בנך מהבית". הרוש התנצל: לא התכוונתי לאיים עליה

אלי סניור, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4749412,00.html

כתבת פוסט נגד מורה? קבלי איום מסגן ראש העיר: בהקלטה שפורסמה אתמול (ד') נשמע סגן ראש העיר של לוד יוסי הרוש מאיים על תושבת העיר לאחר שפרסמה פוסט על מורה, שעובדת מטעם עיריית לוד. לאחר שסירבה אמר הרוש: "או שאת עכשיו ניגשת למשטרה ומתלוננת או שאת מורידה את הפוסט, אחרת אנחנו נגיש תלונה ונתחיל בהליך הוצאת הבן שלך מהבית".

בהקלטה, שפורסמה על-ידי מוטי לייבל, נשמע הרוש מטיח באישה שמדובר בפוסט שקרי. "לא יעלה על הדעת שאת תעשי דבר כזה בפייסבוק לעובדת", אמר לה הרוש.

אחרי שהאישה אמרה לו כי השיחה מוקלטת השיב לה סגן ראש העיר: "צטטי אותי. גם מה שאני אמרתי. תגידי שזה יוסי הרוש. אני לא מאיים עלייך, אף אחד לא מאיים עלייך, אבל תקשיבי טוב מה שאני אומר לך".

 האישה: הרוש. אתה איימת עליי עכשיו.

הרוש: אף אחד לא איים עלייך, אף אחד לא מאיים עלייך.

האישה: אתה… תיקחו לי את הילד.

הרוש: אל תסטי מהנושא, הנושא הוא פשוט. את לא יכולה להעלות תמונה של מורה במדינת ישראל ולהכפיש אותה בפייסבוק. רצת לפייסבוק ולכלכת על מורה. איזה אחריות יש לך כאימא לילד?

הרוש התנצל על הדברים וציין כי לא התכוון לאיים על האם.

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק


זוג מטורללים מקבלים במה בגלובס: מאיר פוקס ואורי שורר –מציעים לבטל ישיבות הוכחות ולדלג ישר לסיכומים "כמו באמריקה"

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-Jy

זוג עורכי דין מטומטמים קיבלו במה בגלובס (תמורת כסף) להפיץ את הזיות השווא הנרקוטיות שלהם, בתקווה למשוך לקוחות. עו"ד מאיר פוקס ועו"ד אורי שורר, ממשרד המטורללים גדעון קורן. שניהם טוענים שבגלל עומס בבתי המשפט בישראל צריך לייבא מניו יורק פרוצדורה שנקראת "בקשה למתן פסק דין בהעדר הוכחות" Motion for Summary Judgment. הם מקווים שבאמצעות ניפנוף בידע על איזה פרצודורה בניו יורק, לקוחות ישתכנעו לשכור את שירותיהם כעו"ד בינלאומיים. הכתבה הזו היא אוסף שקרים וגיבובי שטויות המעידות על הבורות וחוסר ידע, ולא על מומחיות בדין ניו יורקי.

צמד עוה"ד הגדילו לעשות ולא רק שהם מיישמים בפועל את הרעיונות הפסיכים שלהם, הם בכלל מאמינים שאפשר לדלג על בית המשפט, ומבצעים סחיטה באיומים כלפי אזרחים כמו בקישור כאן: סחיטה באיומים: עו"ד אורי שורר ממשרד גדעון קורן דרש מאמא שביצעה שיתוף על פוסט בפייסבוק 100,000 ש"ח

ראשית "בקשה למתן פסק דין בהעדר הוכחות"  Motion for Summary Judgment יש בכל ארה"ב בכל בתי המשפט הפדרלים מניו המפשר ועד האוואי. קואסט טו קואסט. זה בכלל לא ייחודי לניו יורק. ראו  Rule 56. Summary Judgment – Legal Information Institute

שנית, זה כבר קיים בישראל בגרסאות הרבה יותר דרקוניות מאשר בהארה"ב. האם זוג המטורללים מאיר פוקס ואורי שורר  לא יודעים שאם יש לך צ'ק חתום על ידי חייב, אתה הולך ישר להוצאה לפועל ומגיש אותו גם על מיליון ש"ח? אם יש לך תביעה על סכום קצוב עד 75,000 ש"ח, אתה מדלג על בית המשפט לחלוטין והולך ישר להוצל"פ? אלו רק שתי דוגמאות שבהם בכלל לא פונים לבית משפט בישראל, וגם מדלגים על הבקשה למתן פסק דין בהעדר הוכחות, כי ההנחה היא שאין כל הגנות, ואין טעם לקיים משפט, ולכן התובעים מכונים מייד "זוכים", כאילו הם כבר זכו במשפט שלא התקיים, וההוצל"פ מייד מתחילה לגבות עבורם חובות.

בארה"ב לעומת זאת צריך לגשת לבית המשפט, להמתין את הזמן שיש לנתבע להגיש כתב הגנה, לחכות שהוא יגיש כתב הגנה, ורק אז להגיש בקשה למתן פסק דין בסאמרי ג'דג'מנט, כי בכתב ההגנה, אין הגנות שיכולות לתפוס: למשל צ'קים שבישראל מוגשים ישירות להוצל"פ. שם, בארה"ב רק אחרי שמוגשת הבקשה ונקבע דיון, מחליט שופט אם באמת ההגנות הן הגנות סרק, ואז ניתן פסק דין על סמך הניירת בלבד. רק אז אפשר להתחיל בגבייה. פירושו של דבר שבישראל כבר יישמו את המנגנון שהצמד שורר-פוקס מציעים בדרך הרבה יותר פוגעת בנתבעים מאשר מה שהאמריקאים עושים.

רוצים עוד דוגמא? תביעה בסדר דין מקוצר, שאז כעבור 30 יום ניתן אוטומטית פסק דין, אלא אם הנתבע מגיש בקשה שבית המשפט ירשה לו בכלל לטעון טענות הגנה. מה שנקרא בקשת רשות להתגונן. גם זה הולך הרבה יותר רחוק ופוגעני ממה שנהוג באמריקה, כי שם יש לך מראש הזדמנות להתגונן. בישראל אתה צריך ששופט ירשה לך.

נראה לנו שצמד עוה"ד פסיכים על כל הראש. הבנה במשפטים אמריקאים אין להם. זה היה סתם ניסיון להפגנת ידע מטופש לחלוטין. מטורללים כבר אמרנו?  גלובס לקח מהם 10,000 ש"ח על הכתבה הזו רק כדי להתבזות בפני הציבור?

מה שמחריד זה השימוש במילים: "בואו נדלג על ההוכחות ישר לסיכומים"…? זה שיש עומס זו בעיה של המערכת ולא צריך להיות תירוץ למנוע מהנתבעים את יומם בבית המשפט. יש הרבה תביעות סרק שמוגשות. יש הרבה תביעות לחץ שמוגשות רק כדי להפחיד ולהתיש. הבעיה בישראל היא לא העומס, אלא ההלכות. כאשר אומרים השופטים שכל מקרה לגופו, ובכל תיק צריך שופט לאזן בין שיקול כזה או אחר, פירושו של דבר שאין חוק והכל תלוי באיזונים ששופטים עושים. לכן לאזרחים אין ברירה אלא לתבוע, כדי ששופט יאזן להם בין שיקולים, כי חוק בישראל לא קיים, והכל נתון לשיקולים, פרשנויות, איזונים, ואג'נדות של שופטים, שאין להם כל קשר למה שכתוב בחוק עצמו.

בתמונה אורי קורן, קורא לעצמו עו"ד בכיר. מי הכתיר אותך? לשכת עורכי הדין? איזה בידור.

כמו באמריקה

 עוה"ד מאיר פוקס ואורי שורר 3/1/16

עומס ההולך וגובר על מערכת בתי-המשפט בישראל הוא בעיה ידועה זה שנים. המחוקק הישראלי מנסה מדי פעם למצוא פתרון לבעיה, אך נדמה כי עד כה טיפלו בעיקר בתסמינים ולא בבעיה עצמה. כך למשל, העלאת תקנים של שופטים או חיוב בעלי-דין באגרה עבור הגשת בקשות ביניים, אינם מטפלים בבעיה השורשית של כמות התיקים שנפתחים כל שנה, ובעיקר – במשך ניהולם.נשאלת השאלה – מדוע המחוקק אינו מאמץ פתרונות נוספים המיושמים במדינות שונות, להתמודדות עם הבעיה, ולייעול המערכת? ניקח לדוגמה את תקנות סדר-הדין האזרחי של מדינת ניו-יורק. קיימות שם תקנות המאפשרות לשני הצדדים בהליך אזרחי לפנות לבית-המשפט עם בקשה, שכותרתה 'A Motion for Summary Judgment' (בקשה לפסק-דין מיידי), שעיקרה קבלת פסק-דין ללא ניהול הליך משפטי שלם.

הפרוצדורה של "בקשה לפסק-דין מיידי" לפי התקנות בניו-יורק, קובעת את הדברים הבאים:

הבקשה חייבת להיות מלווה בתצהירים, ובית-המשפט מחליט על פסה"ד על-סמך התצהירים ועל-סמך הטענות המשפטיות המוגשות על-ידי הצדדים, וללא חקירת המצהירים וניהול דיוני הוכחות.

הבקשה יכולה להיות מוגשת על-ידי כל צד. כלומר, הנתבע יכול להגיש את הבקשה אם הוא סבור שההגנה שלו מספיק חזקה כדי להצדיק פסק-דין מיידי, בלי שיהיה צורך בבירור עובדות נוספות; ואילו התובע יכול להגיש את הבקשה אם הוא סבור, לאחר חילופי כתבי הטענות, שדי במה שנאמר בתביעה ובמה שנאמר בהגנה כדי להצדיק מתן פסק-דין מיידי לטובתו.

בעצם הגשת הבקשה, כל צד נוטל על עצמו סיכון, שכן לאחר עיון בבקשה, בית-המשפט עשוי לתת פסק-דין מיידי גם נגד הצד שהגיש את הבקשה, ולא רק נגד הצד המתגונן.  ההליך כולו מתבצע ללא שמיעת ראיות, דבר המייתר את ההכנות המרובות לחקירה נגדית על-ידי באי-כוח הצדדים, שריון ימי הוכחות, שמיעת עדים, רישום פרוטוקול וכו'.

אם נשווה זאת לתקנות סדר-הדין האזרחי בישראל, נגלה כי העקרונות הדומים, לכאורה, הן תקנות 100 ו-101. תקנה 100 מאפשרת לנתבע לפנות לבית-המשפט עוד בטרם הגשת כתב הגנה, ולבקש מחיקה על הסף של התביעה נגדו. אם אכן בית-המשפט נעתר לבקשה זו, ההליך המשפטי מגיע לסיומו, אך לתובע עדיין עומדת הזכות לפתוח בהליך משפטי זהה בעתיד, אם יחפוץ בכך (למשל, אם עלה בידו להשיג ראיות חדשות).

תקנה 101 מאפשרת, שוב רק לנתבע, לפנות לבית-המשפט עוד בטרם הגשת כתב ההגנה, ולקבל סעד של דחייה על הסף של התביעה, שמשמעותה הפעם – דחיית כל טענות התובע ומניעתו מלתבוע שוב באותן עילות.  לפי התקנות – בישראל, בקשות "למתן פסק-דין מיידי" יכולות להיות מוגשות אך ורק על-ידי הנתבע, המבקש למחוק או לדחות כתב תביעה. במקרה של תובע החפץ בפסיקה מיידית (בתיקים די ברורים של clear cut ), לא קיימת אופציה כזו, והנתבע וכל המערכת נגררים לניהול תיק משפטי ארוך.

השאלה היא – מדוע לא לדלג ישירות לשלב הסיכומים, שבהם הצדדים יכולים לשטוח בפני בית-המשפט את טענותיהם המשפטיות; בית-המשפט יכול לבחון את הסיכומים ולבצע מחקר משלו; ואז לתת פסק-דין מיידי, על-סמך העובדות שאינן שנויות במחלוקת? למי שחושש כי מדובר בהליך פרוצדורלי ערל לב (חסר שכל ורגש), שעלול לקפח זכות חוקתית של הגנה משפטית, נזכיר, שגם לפי הפסיקה שהתפתחה בניו-יורק, בתי-המשפט לא מזדרזים לתת פסק-דין מיידי טרם בדיקה יותר מעמיקה. מצד שני, הם גם לא יירתעו מכך אם הדבר מוצדק בנסיבות ובדין.

יבוא ההליך של מתן פסק-דין מיידי מארה"ב אל סדרי-הדין בישראל נחוץ ורצוי, שכן גם אם הליך כזה ייתפס תחילה כהגדלה של העומס הקיים כבר במערכת המשפט, ברור שהתועלת שלו תהיה רבה, שכן כל פסק-דין מיידי שיינתן, יחסוך לבית-המשפט, לבעלי הדין ולעורכי-הדין שעות רבות של דיונים משפטיים וכן הרבה הוצאות כספיות.

הכותבים הם ממשרד עוה"ד גדעון קורן

ואת זה לא מפרסם אורי קורן בגלובס. למה? השם שלו מופיע גם פה, והוא הרי יעשה הכל כדי להתפרסם. אצלנו הפרסום חינם!

סחיטה באיומים: עו"ד אורי שורר ממשרד גדעון קורן דרש מאמא שביצעה שיתוף על פוסט בפייסבוק 100,000 ש"ח

http://lory-shemtov.com/2016/01/04/%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%92%D7%93%D7%A2/

זוג הורים מנהל מאבק להשיב את ביתם שנלקחה שלא כדין למרכז חירום "אהבה", בניהולה של אפרת אמיר. מבט על תמונתה של אפרת אמיר בפייסבוק הפתוח שלה והפוסטים אותם מעלה אמיר בפייסבוק שלה, הדבר האחרון שעולה בראש זה "אהבה" שהיא נותנת לילדים. המלל של אמיר רווי אלימות ותכנים דוחים, בהם היא מפרטת הפרשות גוף.

אותה אם, שבתה נלקחה למוסד "אהבה" ביצעה שיתוף בפייסבוק לפוסט שפורסם ברשת שהקישור שלו: אפרת אמיר לסבית אלימה מנהלת מרכז חירום "אהבה" מונעת מהורים לשוחח עם ביתם בת ה- 9 בטענה "האב אלים" http://wp.me/p3VHfi-G4

אורי שורר, פנה לאם וטען כי היא ביצעה שיתוף ושימוש ציני ואסור בתמונות ילדיה הקטינים של מרשתו. מדובר בשקר. האם שיתפה לינק, שורת אינטרנט, כשאין לה אחריות למה שנמצא בגוף הפוסט נשוא הלינק.

אורי שורר, חסר הבנה בסיסית בחוק לשון הרע ומתוכן מכתבו ניתן להבין כמה הוא בור או שהוא עושה את עצמו. אמיר, בעצמה הפיצה את תמונות ילדיה בציבור.  מרגע שבחרה להפיץ בפייסבוק בפרהסיה המידע נמצא בנחלת הכלל, זה כמו לכתוב שתמונה של שרה נתניהו, ששותפה על ידה בפייסבוק ואחרים עשו לה שיתוף לתמונה מפרה את פרטיותה.

שורר יודע, כי האם, לא קשורה לפוסט, לא כתבה אותו ואין לה גישה לאתר בו נכתב. היא בסך הכל שיתפה קישור, אז כיצד היא יכולה להסיר פוסט שאין לה קשר אליו?

שורר כותב כי שיתוף הפוסט הוא לשון הרע. האם ביצעה הפצה בלבד שאינה יצירה של פרסום, וכבר נקבע כי הפצה גרידא של פרסום (אפילו הכוללת לשון הרע, עניין המוכחש במקרה זה מכל וכל) אשר אינה מודפסת בפועל – אינה מהווה עוולה לפי החוק. ככל שמדובר בהפצת לשון הרע, מה שממילא לא היה המקרה כאן, להבדיל מעצם יצירתה, מוטלת על המפיץ האחריות רק במקרה שבו מדובר בהפצה של דבר דפוס שהודפס בבית דפוס. לפיכך ומשלא יכולה להיות מחלוקת על כך שאין המדובר במקרה זה בהדפסה בבית דפוס, לא מוטלת על האם כל אחריות לפי החוק בגין פרסום זה, וגם יש פסיקה על כך של השופט ח' ברנר בת"א 14919/05 מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ ואח' נ' מזרחי ישעיהו אברהם, שם נקבעו הדברים.

מה שמדהים, איך הגיע אורי שורר לסכום 100,000 ש"ח, מדוע לא דרש 1,000,000 ש"ח או באר נפט? אין לדעת.

סעיף 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע "עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגדם". בעניין הסחיטה, מדובר בהתנהלות פלילית, שעל האם למצות את זכויותיה בהגשת תלונה נגד העו"ד במשטרת ישראל.

מכתב הסחיטה באיומים של עו"ד אורי שורר , קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003


ז'נאן בסול יחצנית הרווחה בדה-מרקר מפיצה פרופוגנדת שקרים: שביתה בהוסטלים ומעונות חסות הנוער עמותת עאנ"ב ועמותת אותות

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-JD

דה מרקר קיבלו לעבודה ערביה בשם  שחושבת שזה בסדר לקבל כתבות מוכנות מאיגוד העובדים הסוציאלים, לחתום עליהם ולקבל על זה שכר.  כתבת לא אמינה, נוכלת, תדמיתנית בשכר שעובדת עם גורמים אינטרסנטים ומפיצה את האג'נדות שלהם ללא עבודה עצמאית, ללא תחקיר עצמאי ומבלי להביא את דברי "הצד השני", הנוער שכלוא במסגרות הרווחה בעל כורחם וסופגים התעללות ע"י העו"סים שרוצים תוספת שכר.

כתבה זו היא דוגמא מוחשית. העו"סיות בפנימיות של משרד הרווחה "חסות הנוער" רוצות יותר כסף, אז הן שובתות. במקום להגיד שהן חושבות שמגיע להן יותר כסף, הן מפיצות תעמולת שקרים שמי שייפגע מהשביתה שלהם זה הנערים והנערות בחסות הנוער. האמת היא בדיוק להיפך. הנערים והנערות האלה רק מתפללים שהעו"סיות הללו יעזבו אותם במנוחה. במקום לתת את הכסף להורים של הנערים והנערות הללו, שרובם מתדרדרים בגלל עוני, העו"ס כולאות אותם וכופות עליהם אין ספור שעות טיפוליות, ופשוט יושבות עליהם על הוורידים, וחושפות אותן לאונס, אלימות וזנות בתוך המוסדות האלה.

 לא ראיינה אפילו נערה אחת מחסות הנוער. רק לפני שבועיים 3 נערות ממעון מסילה הציתו את המעון שלהם, כי העו"סיות לא נותנות להן דקה אחת של שקט.  אפילו לא יצאה מהמשרד. לא נכנסה לאף מעון לדווח מה באמת חושבים המטופלים שם על העו"סיות שרוצחות להן את האופי ואת הנשמה. מדובר בבהמות ניבזיות עם אישיות פסיכופטית-סדיסטית ממש כמו סוהרי אושוויץ, שרוצים כסף על התעללות בנוער. זו לא עבודת קודש. זו עבודה בזוייה של הרס טוטאלי של חיי הנערים והנערות. במקום לסגור לחלוטין את מוסדות הכליאה האלה,  עוד מהללת אותם.

רוצים הוכחה שהכתבה הוכנה מראש והיא לא כתבה אורגינלית? קיראו כאן את הכתבה של ז'נאן בסול מהיום: שביתות בהוסטלים ובמעונות של "חסות הנוער" – TheMarker , וכאן כתבה של כתבת זבל מהארץ לי ירון בניגוד לעמדת המדינה: ביה"ד התיר למעונות לנוער בסיכון לשבות. תקראו ותראו ששתיהן העתיקו מאותו מקור, דוד גולן יחצ"ן העו"סיות.

מלקקת התחת לעובדות סוציאליות ז'נאן בסול

מהיום: שביתות בהוסטלים ובמעונות של "חסות הנוער"

העובדים שובתים במשך שלושה ימים במחאה על תנאי השכר שלהם והסחבת במשא ומתן ■ ועד העובדים: "אנחנו נלחמים על חוסר במדריכים שגרם לכך שכ-400 בני נוער בסיכון מסתובבים ברחובות"  מאת   5.1.2016

איגוד עובדי חסות הנוער (איגוד עובדי רשות חסות הנוער, אחד מאגפי משרד הרווחה, מסגרת המעניקה טיפול חוץ ביתי סמכות במתבגרים המצויים בסיכון) ישבית החל מהיום (ג') את מסגרות עמותת "אותות" – העמותה השנייה בגודלה בחסות הנוער – במחאה על תנאי השכר וה"סחבת" לדברם במשא ומתן. על מנת למזער את הפגיעה בבני הנוער, כל יום יושבתו שתי מסגרות שונות למשך 12 שעות.

כחלק מתהליכי הפרטת משרד הרווחה מממן המשרד את פעילותן של כעשרים עמותות. עובדי שתי העמותות הגדולות – ענ"ב ואותות –  מאוגדים בארגון כוח לעובדים תחת "איגוד חסות הנוער", בשתי העמותות מונות 520 עובדים שכוללים מדריכי נוער, עובדים סוציאליים, רכזים ואימהות בית.

הפגנה שחל חסות הנוערכוח לעובדים

בעשרת החודשים האחרונים מנהל האיגוד משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי שני מול העמותות (הראשון נחתם ב-2012 למשך שלוש שנים) בו נתקלים העובדים ב"סחבת", כדברם, מצד ההנהלה. כשהודיע האיגוד על כוונתו לממש את סכסוך העבודה ולשבות, הגישו העמותות בקשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשה לצווי מניעה.

בקשות לצווי מניעה זמניים אכן נתקבלו, עובדה שדחתה את מימוש השביתות. לבקשת העמותות לצווי מניעה הצטרף גם משרד הרווחה על אף שאיננו המעסיק של עובדי חסות הנוער במקביל, גם עובדי עמותת ענ"ב (העמותה הגדולה בחסות הנוער) הגישו בקשה להסרת צו המניעה ולשבות לצד עובדי אותות, באם לא יתערב משרד הרווחה במשבר. במקביל ימשכו הצעדים הארגוניים בהם כבר נוהגים העובדים: אי קיום וועדות קבלה והימנעות מליוויי בני הנוער לבתי משפט.

"אנו הכתובת האחרונה עבור רבים מהנערים והנערות האלה לפני הרחוב או המעצר". אומר אלברט סופר מדריך בעמותת ענב מזה 11 שנה וחבר צוות המו"מ, "אנו מנסים לתת לחוסים חלופה לחיי עבריינות סמים וזנות ולשקם את אמונם בזולת. זו שליחות חברתית ורגעי הסיפוק רבים, אך לתפקיד שוחק כל כך הכולל 17-18 שעות משמרת, ובהן מעמסה רגשית רבה ולעתים אף איום פיזי מגיע שכר ראוי יותר מאשר שלושה שקלים יותר משכר המינימום לשעה".

באיגוד חסות הנוער מצביעים על הקשר בין תנאי ההעסקה הירודים לטיב הטיפול בבני הנוער: "בחצי השנה האחרונה התחלפו כשמונים אחוז מהמדריכים. זו עבודת קודש אך הזלזול בעובדים מוביל לתחלופה רבה" מבהיר אסף יחימוביץ', מדריך בעמותת אותות וחבר צוות המו"מ. "אנחנו מנסים לעורר אמון בבני הנוער, להיות אחים, אמהות אבות, למי שאיבדו אמון במבוגרים. זו תחושה איומה לראות נער או נערה מתחברים למדריכים ואז מגלים כי המדריכים עוזבים איתם".

בשל חוסר במדריכים יש כ-370 בני נוער בסיכון הנמצאים ברחוב בהיעדר מסגרת שתקלוט אותם.

מעמותת אותות נמסר בתגובה: "לפני כ- 4 שנים נחתם הסכם קיבוצי עם תוספות מיידיות  של כ- 15%. לפני כשנה הם ביקשו לפתוח שוב את ההסכם הקיבוצי כדי לבצע בו שינויים ומאז אנחנו לא מתקדמים. אנחנו מעריכים את העובדים אבל צריך להיות ריאליים בכמה אפשר לתת. לגבי התחלופה הגבוהה, היא תוצאה לכך שרוב העובדים מקרב המדריכים הם סטודנטים, עשינו בדיקות ומצאנו שמספר המדריכים העוזבים לא השתנה גם אחרי התוספת לשכר שלהם".

http://www.themarker.com/career/1.2815603

במשרד הרווחה הסבירו את בקשתם למניעת השביתה במכתב שנשלח אל בית הדין בנימוק ש"המדינה סבורה כי השביתה תסב נזק רב ביותר לבטן הרכה של כולנו, ילדים ומתבגרים בסיכון המצויים במסגרות שיקום. בהתחשב באוכלוסייה זו, במצבם של הילדים, יש לנקוט משנה זהירות בהשבתתם של מוסדות אלו והנזק שייגרם בכך לאוכלוסייה הרלוונטית".

כעת, השופטת שרה ברוינר ישרזדה מבית הדין לעבודה בירושלים קבעה היום כי יש לבטל את צו המניעה ולאפשר את השביתה. "סבורים אנו, נוכח זכותם של המשיבים לממש את זכות השביתה ובהתחשב בזמן הארוך שנדרש למיצוי המו"מ, דומה כי אין עוד מקום למנוע מהמשיבים את מימוש זכותם", נכתב בהחלטת בית המשפט. ההחלטה מטילה הגבלות על השביתה כמו המשך ניהול משא ומתן אינטנסיבי, מתן התראה של 48 שעות לפני השביתה, אי־השבתת למעלה משתי מסגרות בו זמנית ועוד



סערת יוסי הרוש –"כפרה יש לך שתי אופציות: או שתורידי את הפוסט או שניקח לך את הילד"

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-JI

כל כלי התקשורת במדינה רעשו וגעשו שלשום, בעקבות שיחת הטלפון שיזם סגן ראש העיר עם אם-חד הורית, תושבת העיר, בה איים עליה:

 "אם לא תורידי פוסט שפרסמת בפייסבוק נגיש נגדך תלונה, ונתחיל עוד פעם לפעול כדי להוציא לך את הילד מהבית"

חדשות מקומיות http://www.ezori.net/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/

סגן ראש עיריית לוד והממונה על תיק החינוך, טלפן לתושבת העיר פאני וקנין, אם חד-הורית, לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק על מורה שלדבריה הכתה את בנה בן ה-6. הוא דרש ממנה להוריד את הפוסט, שלדבריו היה שקרי ופוגעני. לאחר שסירבה, הוא השיב באיום המצמרר שבכותרת.

האם הקליטה את השיחה, ולאחר פרסומה הרוש התנצל: "לא התכוונתי לאיים עליה".

האם המבועתת:

"לבני בן ה-6 מנת משכל 130, הממוצע לגילו הנו 100. מדובר בילד הכי מקסים, מדהים ונפלא שאתם מכירים. הוא הוכה באכזריות ע"י מורתו ונחבל בראשו. מנהלים נגדי מסע נקמה, בגלל שהתלוננתי בעבר על סייעת בגן, המקושרת לבכירה באגף החינוך בעירייה. פעם אחת כבר קרעו ממני את הילד ושרפו לי את הנשמה. התחננתי שיחזירו לי אותו. בפעם הבאה שינסו לקחת ממני את היקר לי מכל, זה כבר יהיה סיפור שונה – 'תמות נפשי עם פלישתים' – אלחם מלחמת חורמה".

הילד:

"המורה הכתה אותי וגררה אותי מחוץ לכיתה. הייתי בחוץ כל היום, ולא נתנו לי לאכול כמה שעות. אני רוצה לחזור לבית ספר 'המעפילים', שבו למדתי לפני-כן, למורה האהובה שהייתה לי שם. קוראים לה פזית".

מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה:

"הקלטת שהשמיעה באוזניי האם הותירה אותי פעור-פה. הדברים המזעזעים שסגן ראש העיר והממונה על החינוך אומר לאם בשיחה שיזם, מדברים בעד עצמם. אבל זה לא הסוף: בשיחה איתו, הודיע לי מר הרוש, כי כבר מחר הוא הולך למפקד תחנת משטרת לוד, ובודק את התלונה שהגישה האם. הייתכן שסגן ראש עיר יפעיל קשרים ולחצים במשטרה?

מר הרוש הודיע לי, כי 'הם כבר עשו את הבדיקה שלהם', וטענותיה של האם 'שקריות'.

איך הוא בדיוק בדק? באמצעות משרד החינוך? שאל את המורה, שהכחישה את הדברים? אולי הוא בכלל צריך להיות חוקר במשטרה. או שופט. כי יוסי חקר, ויוסי החליט. והחמור מכל: גם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

כפרה, יש לך שתי אופציות"

ביום שני שעבר התקיימה ישיבת מועצה של עיריית לוד, בהיכל התרבות בעיר. דנו בה בשאילתה שהגיש חבר המועצה גיל חדד (ליכוד), שנלחם לבדו על ביטול החנייה בתשלום לתושבי העיר. זאת לאחר ששמעו נאום מרגש של ילדה בת העיר, שהפליגה בשבחי ראש העיר. בהמשך, הציג מנכ"ל החברה הכלכלית החדש את ה"אני מאמין שלו" במצגת שהכין. בדבריו לא החמיא, בלשון המעטה, למוניטין שיצא לחינוך בלוד. הוא לא חסך בפרטים אישיים: "אני מרוקאי. אשתי ואנוכי עורכי דין בהכשרתנו. אך מאחר והיא עובדת כעו"ד, ואי אפשר שיהיו שני עורכי דין בבית אחד, התמודדתי על התפקיד…"

בעיצומה של הישיבה, התפרץ יוסי הרוש, נעמד על רגליו, וכמו ילד מתלהב, הדהים את באי הישיבה, כשהכריז על הודעה שקיבל בוואטסאפ שלו. על-פי לשון השמועה הכוזבת שהקריא בקול, המחבל נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע בפאב "הסימטא", נלכד בדירת מסתור ברמת אביב. כל הפצרותיהם של ראש העיר וחברי המועצה, בדרישה שיפסיק להפריע, נפלו על אוזניו האטומות של הסגן הממונה על החינוך. הוא המשיך בשלו, עד שקרא את "החדשה המרעישה" עד תומה.

יומיים לאחר הפארסה הזאת, וכשבוע לאחר שהרוש התפרסם בתקשורת הארצית בעניין מינוי גיסו, אביחי מנדלבליט, ליועץ המשפטי של הממשלה, מבלי שדיווח על קרבתו המשפחתית להרוש, המקורב לשרת המשפטים איילת שקד, חשף העיתונאי מוטי לייבל את הפרשה החמורה, שעוררה סערה בתקשורת הארצית.

נדמה כי ביום ד' האחרון, לא היה אתר חדשות, ערוץ טלוויזיה או תכנית רדיו שהרשו לעצמם לפסוח על פרשת סגן ראש עיריית לוד, שאיים על אם כי יפרידו אותה שוב מבנה בן ה-6. וואי-נט, ניוז1, גלי צה"ל ותכנית "הצינור" בערוץ 10, הם רק חלק מכלי התקשורת שסקרו את הפרשה, תוך הבעת זעזוע ותדהמה.

אתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" כתב בציניות: "כתבת פוסט נגד מורה? קבלי איום מסגן ראש העיר: בהקלטה שפורסמה אתמול, נשמע סגן ראש העיר של לוד יוסי הרוש מאיים על תושבת העיר לאחר שפרסמה פוסט על מורה, שעובדת מטעם עיריית לוד. לאחר שסירבה אמר הרוש: 'או שאת עכשיו ניגשת למשטרה ומתלוננת או שאת מורידה את הפוסט, אחרת אנחנו נגיש תלונה ונתחיל בהליך הוצאת הבן שלך מהבית'".

לכתבה פורסמו מאות תגובות לא מחמיאות של גולשים זועמים: "פרצופה של המדינה", "מושחת חצוף", "תתפטר, לא ראוי לשום תפקיד, בריון", "יוסי הרוש – תזכרו את השם. האדם עבריין!!!" – היו רק חלק מכותרות התגובות שהאתר פרסם.

בניסיון להגיע לחקר האמת, פניתי לגב' פאני וקנין, אם יחידנית לשלושה ילדים: בן נשוי, בת חיילת וילד חמודות בן 6, שעד לפני כשבועיים וחצי חבש את ספסלי "כיתה קטנה" בבית ספר בגני אביב. משיחה עמו, מתברר שמדובר לא רק בילד חמוד, אלא גם בילד חכם, הדובר 3 שפות. כשהיא מדברת על בנה, נעלמים לרגע כל הפחדים והסיוטים של פאני, והיא מספרת לנו בגאווה בלתי מוסתרת על כך שבמבחנים שעבר לאחרונה, נמדדה לו מנת משכל של 130 – 30 מעל הממוצע המקובל לבני גילו.

נ' בן ה-6 מספר לנו בערגה על כך שהוא מתגעגע למורה הקודמת שהייתה לו, פזית מביה"ס "המעפילים". "המורה שלי הרביצה לי, גררה אותי והרעיבה אותי. אני רוצה לחזור לבית הספר הקודם בו למדתי. למה אי אפשר להחזיר אותי ל'המעפילים' למורה פזית?", הוא שואל, ושובר את ליבי.

פאני מתעקשת על כך שמנהלים נגדה מסע נקמה, מאז שהגישה תלונה נגד סייעת בגן, קרובת משפחה של בכירה באגף החינוך בעירייה.

"טוענים שבני היכה את המורה. אף אחד לא טוען שהוא היכה ילדים אחרים לדוגמה. איך פצפון כזה יכול להכות מורה? אתם רואים בעיניכם איזה מקסים הוא. ילד כזה יכול להיות אלים כפי שהם מנסים לתאר אותו?"

פאני ממשיכה ומספרת:

"הילד הגיעה מההסעה בוכה, מוכה וחבול בראשו. הוא הספיק להגיד לי שהמורה הכתה אותו וגררה אותו אל מחוץ לכיתה לפני שהתעלף לי בידיים. לאחר שהתעורר ולאחר הזעזוע שחוויתי, פניתי לעובדת הסוציאלית א', שהורתה לי להגיש תלונה במשטרה ולא לשלוח אותו לביה"ס.

עוד בטרם התאוששתי מהמקרה, פנה אליי סגן ראש העיר אותו איני מכירה ואיים כי ייקחו לי שוב את בבת עיני, לאחר שכבר פעם אחת קרעו אותו מזרועותיי. וכל זאת בגלל שהבעתי בפייסבוק תדהמה על כך שמורה הכתה את בני, ולא ננקטו נגדה שום צעדי משמעת.

יש לי הקלטה של אב נוסף שטוען כי המורה הזאת מכה את התלמידים כבדרך שגרה.

מה ציפה ממני מר הרוש הנכבד, שבני ימשיך לשבת בבית, יפסיד חומר לימודים, ואני אשב בחיבוק ידיים?

בפעם הקודמת, בכיתי, זעקתי והתחננתי שיחזירו לחיקי את בני האהוב. אני מודיעה כאן, קבל עם ועדה, שבפעם הבאה יצטרכו להרוג אותי לפני שיצליחו לתלוש אותו ממני. אלחם מלחמת חורמה: תמות נפשי עם פלישתים!"

בשיחה עם מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה, הוא אומר לי:

"אימא פאני שמעה מבנה הקטן שהמורה הכתה אותו והוא אף חזר הביתה עם סימנים בראשו. אימא פאני שכבר איבדה אמון במערכת אשר חטפה לה את בנה בעבר, הכניסה אותו למוסד רווחה, שם הוכה וסומם, החליטה שהיא מוציאה לרשת החברתית פייסבוק את המקרה. בשיחה שקיבלה מסגן ראש העיר, החל האיש הממונה על החינוך בעיר להלך אימים על האם, באומרו בין השאר כי אם פאני לא תמחק את מה שהעלתה לפייסבוק, הם יפעלו שוב להוציא לה את הילד מהבית.

למה שוב? מי פעל בפעם הראשונה להוציא את הילד הקטן אשר נמצא בטראומה עד היום מחטיפתו על ידי עובדת סוציאלית ושוטרים, והאם גם בפעם הקודמת זו הייתה נקמה? הפעם מפליג יוסי הרוש על כנפי הדמיון ומחליט לערב את חבריו במחלקת הרווחה להוציא את הילד של פאני מהבית, כי היא פרסמה פוסט בפייסבוק! ותשמעו את יוסי הרוש, איזה גיבור, איך הוא מדבר לאימא: 'תגידי שיוסי הרוש אמר', הוא אומר לה.

אבל מה שחמור באמת הוא, שגם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

נחיה ונראה.

תגובת עיריית לוד:

סגן ראש העיר יוסף חיים הרוש מתנצל על הדברים וציין כי לא התכוון לאיים על האם. לדבריו המדובר באישומים שקריים שכתבה האם והוא ראה חובה מוסרית כממונה על החינוך, להגן על המורה ועל שמה הטוב. לגופו של עניין, עיריית לוד בעד חופש הביטוי, עם זאת פרסומים מאשימים ותופעת הביוש הפומבי בפייסבוק, עלולים להיות פוגעניים ולא חסרים מקרים עד כמה מרחיקי לכת הם יכולים להיות. יודגש כי אין מקום לאיום מכל סוג שהוא, וטוב שהוגשה תלונה במשטרה כדי שזו תבדוק האם יש ממש בתלונת האם, בטרם ייחרץ דין בתקשורת ובפייסבוק . העירייה מבטיחה כמובן, כי לא יינקטו שום צעדים כנגד האם ובנה אשר יזכו כבעבר, לטיפול מסור בעניינם.

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק

סערת יוסף הרוש, הכתבה בקובץ pdf


כישלון טוטאלי של פרוייקט עליזה לביא "בית אלה"לטיפול בנפגעות אונס כחלופה למחלקות פסיכיאטריות "עם גברים"–רק 7 נשים טופלו וברחו משם בגלל מטפלות לסביות אלימות

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-JM

מרוב תלונות השווא של נשים "הוא אנס אותי" ובסוף מסתבר שלא היה כלום, מסתבר שיש כמה שבאמת עוברות אונס איום, אלים ומשפיל. אבל כמה כאלה כבר יש? ומה קורה להן? כתבה אקראית ב"הארץ" חושפת צוהר לעולם הטיפולי של נפגעות האונס האמיתיות. הכוונה היא לא לאלה שאחרי משגל או סטוץ הולכות למשטרה ונוקמות, או אלה שנזכרות בחלום אחרי 25 שנים שפתחו להן את הבתולין בעל כורחן. הכוונה היא לנפגעות אונס אלים. האם משרד הרווחה מטפל בהן כמו שצריך?

כרגיל התשובה היא כישלון מוחלט של משרד הרווחה בטיפול בנאנסות אותנטיות. על פי הכתבה של מיה אשורי, יש נשים שמפתחות סימני טראומה עקב אונס. משהו בדומה לפוסט טראומה של חיילי צה"ל שרואים את החברים שלהם מרוססים באש אוייב, והמראות לא חולפים להם מהראש. אז גם באונס יש כאלה שפוגעות בעצמן לשחזר את הכאב (מיוטילציה), ויש כאלה שלא אוכלות (בולימיה) ויש כאלה עם סיוטים בחוסר שינה (סליפ אפניה). יש ריבוי סימפטומים, וצריך לטפל. השאלה היא איפה? עד כה היה נראה שהטיפול הוא בבנק. אישה מחליטה שהיא רוצה לנקום בגבר שלא חייג אליה פעם נוספת, היא מתלוננת על אונס, ואת הטיפול היא מקבלת כאשר היא פודה את הצ'קים בבנק.

כעת מתברר שיש כאלה שמשרד הרווחה מאשפז אותן בבתי חולים למשוגעות. כמה כאלה יש? את זה לא מספרים לנו. מסתבר שהאפגניסטנית עליזה לביא קידמה פרוייקט הוסטל שיישמש חלופה לבית חולים למשוגעות. כמה מקומות יש בו? עד 12 מטופלות, אבל בינתיים שהו בו 7 נשים, וגם הן ברחו משם. למה? עוד נראה. ההוסטל מופעל ע"י עמותת קש"ת.

הדבר הראשון המקומם הוא ההצדקה להוסטל הזה כאילו נפגעות האונס, נאלצות להתאשפז במחלקות פסיכיאטריות עם גברים. רק התעלול היחצני הזה מריח ריח רע של שנאת גברים קלינית, ושל הבנה כושלת בטיפול. זה שאחת עברה אונס ע"י גבר, זה לא אומר שעכשיו כל הגברים יאנסו אותה, ושהיא מפתחת פחד מגברים, ושיש לטפל בה במרחב נשי מוגן מגברים.

אם אנס אותה שב"ח ערבי, או מסתנן אריתראי, זה לא אומר שעכשיו היא מפחדת מכל הגברים היהודיים. להיפך, בני המשפחה שלה, אחים, דודים, חברים, כולם תומכים בה והם גברים. אם יש פסיכיאטר ממין זכר (אבל נשי ופמיניסטי לחלוטין, למשל אלי זוהר) אז מה, הטיפול ייפגע אם הגבר יטפל בה? מחוץ למסגרת הטיפולית יש 50% גברים באוכלוסיה, ואי אפשר להרגיל את הנשים הללו לסביבה סטירילית מגברים. זה יטעה אותה לחשוב שכל חייה היא תוכל להתבודד בבועה סטרילית מגברים, וזה לא יקרה. עצם הבידוד מגברים נועד ללמד אותה שכל הגברים הם מסוכנים לה, וכשהיא תצא משם היא תפתח פארנויות מגברים, עוד סימפטום שיהיה צריך לטפל בו בנפרד.

למה הטפול בהוסטל "בית אלה" נכשל? התשובה בגוף המאמר. העו"סיות תמיד מגיעות עם דרישות, ורשימה שלמה של תנאים וקודים משמעתיים. הכל מתנהל אצלן בצורה דוגמטית. מי שנכנעת לתכתיבים מקבלת שכר, ומי שלא, נענשת. כך קורה בפנימיות. מי שמצייתת לחוקים, מקבלת שכר (רשות לעשן, רשות לשכב עם בנים, התעלמות מבריחה מהפנימיה ללילה של פאן). מי שלא נכנעת לטיפול הנפשי נענשת בחדרי בידוד, מניעת ביקורים, מניעת טלפונים. אגב זו הפילוסופיה של ח"כ אלי אללאלוף שהקים מסגרות טיפוליות עונשיות לנערות שמוצאות מהבית, "רוח מדבר" מהן הוא עושה הון תועפות של כסף.

הכתבה עצמה מספרת שסדר היום מורכב משיחות טיפוליות אינסופיות, וכשהשיחות הללו נגמרות, יושבות שם המטופלות בחוסר מעש, והן מתעצבנות. דורשים מהם לעשות הרפייה באמצעות ספונג'ה, להסתובב כל היום עם מטלית ולנקות את הבית. למה מי שעברה אונס צריכה לעשות ספונג'ה? אחת מתוך ה- 7 נשים שהייתה שם, ה', מספרת שאחרי ימים ספורים "אולצה לעזוב". למה העזיבו אותה? כי היא רצתה מנוחה ומרגוע, ובמקום זה כפו עליה לשבת מול עו"ס קרצייתית כל היום ולנבור בעברה. "הותירו אותה עם תחושות קשות של חוסר הבנה ואימון פגוע". אז הטיפול הועיל או שהזיק? ברור שהזיק.  כעת גם רשויות הרווחה בגדו בה, הציקו לה, פגעו באוטונומיה שלה, ודרשו ממנה דרישות בשיטת שכר ועונש.

הגישה הטיפולית הזו של שעות אינטנסיביות עם בהמות סתומות ממכללות הזבל לעבודה סוציאלית, תוך דרישה לעמוד בכללים, להתמסר, ולהיות שפחה של המקום, ושפחה של המטפלות היא גישה כשלונית.  הרווחה חייבת ללמוד להציע למטופליה תפריטי טיפול לבחירה עצמית, ללא "שכר ועונש".  זה שהן לעולם לא מוכנות להקשיב למטופלים, והם כופים את השיטה, זה מה שהופך את העו"סיות למפלצות אדם.

כתבה כזו המתיימרת להיות רצינית הייתה צריכה גם להתייחס לנתונים הכלכליים. כמה זה עולה? כמה מרוויחה עמותת קש"ת? האם זה בכלל משתלם? האם לא עדיף לשלם לבנות האלה וואוצ'רים לאכסנייה, ולשעות טיפוליות אצל מי שהן בוחרות להיות מטופלות אצלו, בזמן שלהן, בקצב שלהן ובנוחיות שלהן?

האפגנית עליזה לביא לעולם לא תבין את צרכי הנשים האמיתיות, לטפל בעצמן בלי אג'נדות רדיקליות, בלי משמעת, בקצב עצמאי. היא הרי לוחמת מגדר. כל מה שמעניין אותה זה מלחמות המגדר וכותרות לוחמניות כמו "אלטרנטיבה למחלקות פסיכיאטריות עם גברים". גועל נפש.

ראו גם את תמונת המיטות שמקבלות המטופלות: מיטות נוער קומותיים. מי שעברה טראומה מינית מגיע לה לישון על מיטות מגעילות שכאלה? זה מזמין רגיעה? זה מזמין מנוחת הנפש? זה נראה כמו מלונה לאכלוס תרנגולות.

הערה אחרונה, מי זו עמותת קש"ת המסתורית?  האם זו עמותת הלסביות קש"ת – קשב ותמיכה לקהילה הגאה (ע"ר)? אם כן זו עמותה שבפירוק מרצון. האם הנאנסות מטופלות ע"י לסביות שחושקות בהן מינית? מעליזה לביא היינו רוצים לדעת האם זה בסדר לבודד נפגעות אונס משהייה במחלקות עם גברים, אבל זה בסדר לתת להן להיות מטופלות ע"י לסביות?

האם לא ראוי לבודד את המטופלות מהלסביות שרק רוצות מין זמין ולמעשה מביאים להן מאגר של בשר טרי כדי לספק את התיאבון המיני המוגבר של הלסו-בוץ'? אם למישהו יש ספק במה מדובר ראו איך דורית אברמוביץ (שתבעה את אבא ואמא על שאנסו אותה) נראית. האם זה ראוי לתת ללסבית מוצפת תיאבון מיני לטפל בנאנסות, כדי שהלסביות יפתו אותן?

דורית אברמוביץ. הייתם נותנים לאחת כזו לטפל בכן, או שהייתם בורחים משם?

Untitled2

מרחב נשי לסבי לטיפול בנאנסות: נשים שסובלות טראומה מתקיפה מינית קיבלו אלטרנטיבה לאשפוז

מרכז ראשון מסוגו בארץ, "בית אלה", נפתח לנשים שנפגעו מינית ונאלצו עד כה להתאשפז במחלקות פסיכיאטריות עם גברים. הנשים שוהות שם בין כמה ימים לשלושה חודשים ומטופלות ע"י לסביות אלימות

"ההרגשה שלי כרגע היא שאין לי מקום בעולם", כתבה אפרת גיל, סטודנטית מצטיינת באוניברסיטה העברית, בינואר 2005. "שאין אף מסגרת שמוכנה לעזור לי להתמודד עם הפוסט־טראומה שלי. שהמדינה, שאני כל כך אוהבת, הקימה מאות מסגרות — הוסטלים, בתי חולים, מחלקות סגורות ופתוחות, אשפוזי יום, וואו. אבל אין שום מקום בשבילי". ימים ספורים אחרי כתיבת המכתב היא התאבדה בחדר המעונות שלה. המכתב של גיל, שסבלה מפוסט־טראומה חריפה בעקבות אונס קבוצתי וגילוי עריות שעברה בילדותה, נמצא בחדרה.

במכתב סיפרה על חוויותיה ממחלקות פסיכיאטריות סגורות, שרק הגבירו את הפלאשבקים; על הרופא שסירב לקבלה בחזרה לאשפוז אף שנהגה לחתוך את עצמה, כי "המסגרת לא מתאימה לה"; על הקושי שלה עם מסגרות טיפוליות אחרות, כמעט כולן מעורבות, לנשים ולגברים, שלא אפשרו לה להתנתק מההתעללות שעברה. "אני רוצה לגדול ולהיות אזרחית טובה ולתרום למדינה. יותר מכל אני רוצה לחיות ולא לפגוע בעצמי. אבל אני לא יכולה לבד", סיימה את מכתבה. "אני צריכה עזרה".

גיל לא היתה היחידה שנפלה קורבן להתעללות מינית ונאלצה להתמודד עם ההשלכות הנפשיות שנים ארוכות אחר כך, עד כדי אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. היא גם לא היתה היחידה שהבינה שהמערך הטיפולי הקיים חסר מסגרת מתאימה לנשים כמוה. המלים שכתבה לפני מותה הפכו צוואה. לצד מהלכים שנקט משרד הרווחה בשנים שלאחר מכן, תוך שימת דגש על טיפול בנפגעות תקיפה מינית, סייע מכתבה של גיל לקדם תהליך שהוביל אחרי עשור להקמת "בית אלה", חלופה אשפוזית של משרד הרווחה לנפגעות תקיפה מינית.

חזרה לשגרה

לכטר

עו"ס רעות לכטר לסבית טורפת נשים מטופלות בחשק מיני מוגבר – צילום ע"י בת הזוג אבישג שאר-ישוב

בית אלה, הממוקם בשכונת מגורים ירוקה במרכז הארץ, נפתח בספטמבר האחרון על ידי משרד הרווחה ונועד לנשים מעל גיל 18 שסובלות מפוסט־טראומה מורכבת בשל פגיעה מינית. זו מסגרת קצרת טווח, שמגיעים אליה ברגעי המשבר שבהם הסימפטומים מתגברים — עקב אירוע ספציפי, או מרגרסיה בטיפול הפרטי, או ממתח. הנשים שוהות שם בין כמה ימים לשלושה חודשים, ואז הן אמורות לחזור לחייהן ולטיפול האישי שלהן מחוזקות ומתפקדות. "המטרה העיקרית של הבית היא חזרה לשגרה", מסבירה ד"ר רוני אלרן־ברק, מנהלת המקום. "שגרה מוגדרת בשלושה מישורים – פיזית, נפשית ותפקודית. השגרה הפיזית זה אוכל, שינה וטיפול רפואי; הנפשית זה הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי; והשגרה התפקודית זה העניין של לקום בבוקר, להיות יצרניות, פשוט לעשות דברים".

צוות המקום מסביר שלא מדובר בדבר מובן מאליו. "השגרה הפיזית למשל היא מאוד חשובה", מסבירה אלרן־ברק. "הן הרבה פעמים ישנות ביום וערות בלילה, ואוכלות בצורה מאוד לא מסודרת, בגלל הפרעות אכילה או בעיות אחרות". רעות לכטר, עובדת סוציאלית האחראית על המערך הטיפולי במקום, מסכימה. "אלה בעצם בנות שהתרגלו לחיות את רוב חייהן בלי לישון".

נחשון־גליק

עו"ס ציפי נחשון־גליק זונה משוקמת.  צילום  אבישג שאר-ישוב

הבית מופעל על ידי עמותת קש"ת וממומן על ידי משרד הרווחה. יש בו מקום ל–10–12 מטופלות, אך בינתיים שוהות בו שבע. בהרבה מובנים המסגרת נראית כמו בית רגיל מאוד: בקומת הכניסה יש מטבח עם שולחן רחב ידיים וחדרי משרדים; בקומה השנייה יש סלון טלוויזיה וחדרי שינה עם מיטות קומותיים. הכל נקי, מוקפד ונעים. רק יצירות האמנות הפזורות במרתף, על קנבסים קטנים או על הקיר, מעידות אולי על מה נפשן של השוהות בו.

המונח "חלופה אשפוזית" מבטא את ההבנה שבתי חולים פסיכיאטריים אינם מתאימים, במקרים רבים, לנפגעות תקיפה מינית – גם כשהפוסט־טראומה המורכבת שלהן מקבלת ביטויים נפשיים קשים כמו פגיעה עצמית או דיסוציאציות (ניתוקים רגשיים המלווים באובדן זיכרון ותחושות). "הן נופלות בין הכיסאות", מסבירה לכטר. "להבדיל מחולים אחרים בבריאות הנפש, שטיפול תרופתי מאזן אותם, אין טיפול תרופתי שמטפל בטראומה מורכבת. אין תרופה שתעצור פלאשבקים או מצבים של דיסוציאציה". לדבריה, ריבוי הסימפטומים המאפיין את המטופלות מצריך טיפול שונה ופרטני, שאינו מוצע במסגרות שאינן ייעודיות להן, בין היתר כי מרביתן מעורבות לנשים ולגברים.

ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מסכימה ומרחיבה: "חלקן מגיעות למחלקות פסיכיאטריות עם דיסוציאציה שיש לה ביטויים פיזיים קשים, והן צריכות להיות עם גברים במחלקה. מחזיקים אותן, קושרים אותן. זה מעצים את המצב במקום להקל עליו".

הבית, אם כן, הוא מרחב נשי בלבד. בכל רגע, ביום ובלילה, יהיו בו לפחות שתי מדריכות ובשעות היום נמצאות שם גם אלרן־ברק ולכטר, שמובילות את הטיפולים. בבית אלה מדגישים שנשים הרוצות להגיע לבית לא יכולות לפנות אליהם באופן ישיר, אלא רק דרך גורם מטפל, וכי על הנשים הפונות להיות בטיפול קבוע. "הרציונל הוא שאנחנו נותנים מקום להתחיל את התהליך, מעין חממה. כך שאם לא יהיה מישהו שאחרי סיום הטיפול יקלוט את המטופלת וימשיך אתה את העבודה, אז בעצם לא רק שלא עשינו תועלת, אלא יכול להיות שעשינו נזק".

הקושי הוא בחשיכה

סדר יומן של הנשים בבית — רובן בשנות העשרים המוקדמות, אך יש כמה מבוגרות יותר — הוא גמיש ונינוח. הדברים העיקריים שעליהם מקפיד הצוות הם שלוש הארוחות ביום וקימה בבוקר. אחרי ארוחת הבוקר משתתפות הנשים בטיפול קבוצתי, ולאחר מכן יש פעילות העשרה כמו ספורט, יצירה, אפילו גינון טיפולי. אחר כך המטופלות מכינות בעצמן ארוחת צהריים ומנקות ומסדרות את הבית. במשך היום יש שיחות אישיות עם לכטר, והחל מאחר הצהריים יש הרבה זמן פנוי, "שהוא התמודדות לא פשוטה", מבהירה לכטר.

שעות הערב, ובפרט החשיכה, מעצימות את הקשיים. "אנחנו עושות כיבוי אורות, אבל מטאפורי", אומרת לכטר. "האורות לא כבים, כי חושך זה גם טריגר גדול. אבל הן מצופות לעלות למעלה לחדרים ב–11 בלילה ולהרגיע את הגוף לקראת שינה, כדי שיצליחו להירדם". המדריכות ישנות אתן באותה קומה, עם דלתות פתוחות, למקרה צורך. אם המטופלות מחזיקות בשגרה מסודרת בחייהן הרגילים, הצוות הטיפולי מעודד אותן להמשיך בה. יש מטופלות שיוצאות כמה פעמים בשבוע לעבודה, ללימודים, לפגישות עם המטפלת הקבועה.

ניסוי וטעייה

הבית הוא מסגרת ראשונה מסוגה בישראל, וככל שהצוות יודע, ראשונה גם בעולם. כיוון שלא היה מודל להתבסס עליו, בבית אלה ובמשרדי הממשלה רואים בניסוי הזה תהליך של למידה, ניסוי וטעייה. כך, למשל, לאחר כמה זמן של תפעול הבינו בבית שתזונאית צמודה תועיל יותר מאחות, כי מרבית הבנות סובלות מהפרעות אכילה. בינתיים ברור שאם וכאשר תתמלא התפוסה במקום, יהיה צורך בצוות נוסף ובתקציבים נוספים. "אנחנו מפתחים תוכניות נוספות תוך כדי תנועה", הוסיפה נחשון־גליק.

כבר בחודשים שהמסגרת היתה פתוחה, היו כמה מקרים לא קלים. לפחות במקרה אחד מטופלת שסבלה מדיסוציאציות קשות עזבה את הבית, לדבריה שלא מרצונה, כי נדמה היה שלא יכלו להתמודד עם מצבה. "היה נראה שהמקום תפור עליי", אומרת ה', בת 38. היא הדגישה כי ענתה לכל הקריטריונים. אבל היא מספרת כי החוויה שעברה, שהסתיימה בכך שאולצה לעזוב ימים ספורים לאחר בואה, הותירו אותה עם תחושות קשות ביותר של חוסר הבנה ואמון פגוע. "ההרגשה היתה שאומרים 'אנחנו מוכנים לקבל רק בנות שהן 'עד', למשל עד ניתוק אחד ביום, או עד קוצר נשימה. אז בשביל מה פתחתם את המקום? אתם לא יכולים להגביל סימפטומים".

ללא קשר למקרה הפרטי, אלרן־ברק מציינת שהדבר העיקרי שיכול להביא ליציאה מוקדמת של מישהי מהבית אינו סימפטומים, אלא חוסר שיתוף פעולה, מרצון או לא מרצון. "אנחנו תמיד נהיה דרגה אחת מתחת לאשפוז. ואין מה לעשות, עם כל הכאב שבדבר, יש נשים שצריכות אותו", היא אומרת. בבית אלה מדגישים שהמסגרת לא נועדה להחליף לחלוטין אשפוז פסיכיאטרי ושלעתים זה הפתרון המועדף.

מרוה זוהר, שפעלה במשך יותר משנתיים כדי שהמסגרת תיפתח, נשמעה מסויגת לגבי התוצר הסופי. "מההתחלה היה ברור שזאת לא כל התשובה", היא אומרת. מלבד הסיפורים ששמעה על קושי להתמודד עם תסמינים קשים, לדבריה "תהליך הקבלה מעט מסורבל, וזה אומר שאם מישהי נמצאת במצוקה אין לה לאן ללכת מעכשיו לעכשיו. גם תנאי הקבלה לא פשוטים, לא כל מי שנמצאת במצב הזה עונה להם". ה' דווקא מאמינה במודל, למרות החוויה שעברה — אך רק אם יכיר גם במצבי הקצה. "אני מאמינה שאם יגיעו למתכון הנכון זה יהיה מעולה והרבה בנות יכולות להיעזר בזה", היא אומרת. "גם אני. אני צריכה מקום כזה, אבל כזה שיקבל אותי 'אז איז'".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שקידמה את הקמת המסגרת כיו"ר הוועדה לקידום האשה של הכנסת, ומוסיפה ללוות את הפרויקט באדיקות, מודה שיש מקום לשיפור ולימוד, אך מבקשת להכיר שמדובר בתהליך. בעוד כחודשיים בכוונתה לכנס דיון כדי לראות איפה הפרויקט עומד ומה ניתן לעשות לקידומו. מעבר לכך, היא מוסיפה, עצם הקמת החלופה היא עדות להתקדמות. "עד לאחרונה היתה הבנה שקורבנות תקיפה מינית מאושפזות במחלקה סגורה. זו היתה ברירת המחדל. היום ברור שלא יעלה על הדעת שקורבנות תקיפה מינית כברירת מחדל יהיו במחלקה פסיכיאטרית. אבל יש לנו עוד דרך ארוכה".

אסמכתא וקרדיט:

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2812058


סיכוי נפלא לסגירת בית הזוועות: מעון רעות בירושלים המתופעל ע"י עלוקות האומנה אור שלום

$
0
0

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-JP

מעון לנוער בסיכון ייסגר? "ייזרקו בפעם השניה". הלוואי. שייסגר.

הנהלת עמותת "אור שלום" למען ילדים ונוער בסיכון תתכנס להכריע האם מעון רעות בירושלים ובו 26 ילדים בגילאי 7-13 שהוצאו מהבית לאחר שסבלו מהתעללות פיזית או נפשית ייסגר בקיץ הקרוב. צוות המעון הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מחנכים ומדריכים מנהל תכנית שיקומית וחינוכית פועלים במשך כל ימות השנה במטרה לסייע לנערים להתאושש מטראומות שחוו בעברם כדי להצליח לקיים חיים נורמטיביים.

העמותה נקלעה לקשיים תקציביים בהפעלת המעון שתקציבו נשען בעיקר על משרד החינוך ומשרד הרווחה המעניקים יחד למעון למעלה משישה מיליון שקלים בשנה, בעוד העמותה מתקצבת מתרומות עוד כ-500 אלף שקלים שבשנים האחרונות מדובר בכספים שהיא מתקשה לגייס, הסביר ל-nrg גורם המעורה בפרטים.

הזרז להחלטה לסגור את המעון בחודשים האחרונים הגיע דווקא ממשרד הרווחה שהודיע על קיצוץ בתקציב – אך השבוע חזר בו והשיב את התקציבים. אולם זה לא הסיר את איום הסגירה מעל ראשי הילדים והנערים לאחר שכאמור העמותה מתקשה לגייס את המשאבים הנצרכים מבחינתה להמשך הפעלת המעון. בשיחה עם מנכ"לית אור שלום, לאה גולן, היא הסבירה כי "הסכנה לא חלפה והיום ובשבוע הבא יתקיימו שתי ישיבות מכריעות כדי לראות מה ניתן לעשות כדי להמשיך לקיים את המעון".

"אלו ילדי קצה שהוצאו מהבית מכל מיני סיבות של הזנחה ופגיעה פיזית וכל השמה במסגרת אחרת תפגע בהם. אין מי שידאג להם אם המעון ייסגר, אנחנו הפתרון האחרון עבורם ואין להם לאן ללכת", מזהיר הגורם ומוסיף: "הם יכולים להישלח לאשפוז פסיכיאטרי או מוסדות אחרים שאינם מתאימים לקליטתם". הגורם אף ציין כי בשנת 2011 עת המעון היה בסכנת סגירה דומה התערב שר הרווחה דאז, משה כחלון, ומנע את סגירתו.

אנשי הצוות במעון הזהירו את הנהלת העמותה בימים האחרונים כי "לא סוגרים מעון לילדים, הם כבר איבדו בית ואי אפשר לעקור אותם שוב". בנוסף מורה מהצוות פנה למנכ"לית והתריע "אתם מתעללים בהם בפעם השנייה".

בין הילדים שהגיעו למעון ישנו ילד שהוצא מגיל שנתיים מחזקת אמו שעסקה בסחר בסמים. כאשר חלק מהאחים הצליחו בתהליכי אימוץ אולם הוא התגלגל לשני מוסדות ואז הגיע ל"רעות" לפני ארבע שנים בגיל 8 עם התנהגויות תוקפניות קשות ובלי יכולת להגיב לסיטואציות חברתיות בצורה מתאימה.

גורם בכיר נוסף המעורה בפרטים הסביר כי "אין מסגרות טובות כמו שלנו אם המעון ייסגר הם יישלחו למקומות לא טובים ומצבם רק יחמיר. חלקם אפילו עשוי לחזור הביתה בלית ברירה כי החוק לא שומר עליהם מספיק ושם מצבם רק יהיה קשה יותר. הילדים האלה ילכו לאבדון".

הכירו את מי שעושה קמפיינים לאור שלום ארנון שפיר. אומרים לו מה להגיד, שהוא רץ למען הילדים ומגייס אלפי שקלים. מישהו מאמין לשקרים הללו?  העיקר שארנון שפיר הצליח לסחוט כמה דקות תהילה בטלויזיה עם סיפור הזוי של גיוס תרומות באמצעות ילדים. מזל שאת הילד שבכתבה לא לקחו לאור שלום בעצמו. זה נקרא "גיוס חברתי". הילד רפי לוסטמן, בן 10, רץ 10 ק"מ ואולי ירוץ 12 ק"מ בשנה. מתחת לסרטון כתוב ש"בהתאם להנחיות משרד הרווחה, מעון רעות לילדים בסיכון הנמצא בירושלים זקוק לשיפוץ, בעלות של כמיליון שקלים". כמה קילומטרים הילד צריך לרוץ כדי להביא לאור שלום מיליון שקלים?

Untitled

אור שלום גייסה את רוזנטל תקשורת – ייעוץ תקשורתי, דוברות, יחסי ציבור אשר הפיקה את כתבת היחצנות הבאה.  הביאו ילד שנתנו לו לרוץ למען הילדים בסיכון, ואמרו לו להגיד שהוא גייס 6,000 ש"ח. דליה מזור התפעלה. היא רק לא ידעה שזה מספיק ל 10 ימים לילד אחד באור שלום (17,000 לחודש לילד.  זוכרים?). עם 6,000 ש"ח המנכלית לאה גולן בקושי קונה זוג נעלי כריסטיאן לובוטין  בפריז. לאה גולן מנכ"לית אור שלום מקבלת שכר עתק מאור שלום

קישורים:


Israeli Welfare Ministry, Foster Agencies, Traffic in Palestinian Children משרד הרווחה הישראלי חטף את אדל, הילדה של דניאלה וקנין שנולדה מאב פלסטיני לאימוץ במשפחה חרדית

$
0
0

Israeli Welfare Ministry, Foster Agencies Traffic in Palestinian Children

inChildren & Family, Mideast Peace
http://www.richardsilverstein.com/2016/01/09/israeli-welfare-ministry-foster-agencies-traffic-in-palestinian-children/

A few months ago, I wrote about a shocking Israeli Supreme Court decision which ratified the officially-sanctioned theft of children from a mixed Jewish-Palestinian couple and their adoption by an Orthodox Jewish couple who planned to raise the children with no access to their birth identity.  The decision was flagrantly racist and defied many Israeli child welfare regulations.  But it was the decision of the highest court in the land.  One which foreign observers continue to mistakenly credit with being a beacon of western democratic values.  No longer.

Tonight brings a new saga of judicially-sanctioned racism and woe perpetrated again by the Israeli Welfare Ministry (run by Minister Haim Katz) and its child services agency.

הבת של דניאלה וקנין עדן שהיא חצי פלסטינית נשלחה לאימוץ במשפחה חרדית יהודית Daniella Vaknin’s daughter, Adel, at her settlement pre-school

הבת של דניאלה וקני,ן אדל, שהיא חצי פלסטינית נשלחה לאימוץ במשפחה חרדית יהודית Daniella Vaknin’s daughter, Adel, at her settlement pre-school

Over a decade ago, Daniella Vaknin was a troubled teenager living in an Orthodox home in the settlement of Avney Heifetz.  Daniella was labelled as rebellious, violent, aggressive, and sent to an institution for troubled youth.  She was abused at this facility and ran away.  She stayed away till she became an adult and could make her own decisions.  At that time, she met a Palestinian man, Ala’a Suliman, whose family lived in the West Bank village of Zetta.  They fell in love.  Against her parents wishes, she moved to his village, married him, and became pregnant.  They had a daughter they named Adel.

Daniella’s mother continued to pressure her to abandon her marriage and return to live with her parents among Jews.  She warned her daughter that the Israeli social welfare system would frown on her decision and might take her child away.  Even then, despite living among Palestinians in the West Bank, child welfare officials summoned her to a meeting where they pummeled her with questions about her baby, the care she was providing, etc.  Among the first questions they asked was why she wore a hijab to meet with them.  Daniella responded that she did this out of respect to her husband’s family.  The social workers clearly disapproved of this and saw it as a rejection of her Jewish roots.

Eventually, Daniella understood the immense pain she was causing her mother and decided to return home.  But that is when the trouble really began.  A neighbor of her parents reported falsely that Ala’a had threatened Daniela.  That permitted them to further question her.  She denied that her husband had ever threatened her.  But it didn’t help matters.

Her parents and the child welfare officials persuaded her to place Adel in a pre-school program.  This enabled Daniella to work.  She got two jobs and commuted many hours to work each day.  Luckily, her mother’s best friend agreed to provide care to the child and the arrangement seemed to suit everyone.  Except child welfare.  They argued that her long hours of work meant she had abandoned her baby, another false claim.

One day, the authorities came to Adel’s pre-school and took her into custody.  Daniella had not been provided any warning of their intent.  And they had obtained no judicial order approving the removal as is required by child welfare regulations (they obtained an order ex post facto).  They justified taking Adel away from Daniela by dredging up her wayward childhood.  They claimed she was an unfit mother because she had not changed her ways.  That she abandoned her daughter.  That her biological father was a threat to mother and daughter.

Adel was not taken into emergency protective services as would be normal in such cases.  She was given directly into the hands of her foster parents, Yehuda and Shoshana Damri.  This raises serious questions of a conspiracy between the Damris and child services.  In effect, this is child trafficking.  How can a government agency assign a child to another family before it even has legal custody of the child?  It’s the worst violation of the rights of the mother.

Ala’a also tried to intervene in the legal process to assert his paternal rights.  But when the case came before an Israeli Palestinian judge in Nazareth, he astonishingly ruled that no Palestinian father could have any parental rights when the adopted child was to raised by as a Jew.  The ruling had little or no basis in law.  But that hardly mattered.  If you ask why a Palestinian judge would rule against a Palestinian father remember, just as with security cases, judges are tightly bound to those who appear before them regularly: government officials.  They tend to rule in favor of authority and against individual citizens who have little or no power.  People just like Daniella and Ala’a.  This a perfect example of a Palestinian Muslim judge ruling against a Palestinian father in order to curry favor with the Jewish judicial power structure.  Divide and conquer.

In a separate ruling, the authorities found that Ala’a had “abandoned” Adel because he had not visited her.  In truth, no Palestinian may enter Israel legally without a permit.  Permits are given exceedingly sparingly and Ala’a could not get one to visit his daughter.  To official Israel, this didn’t matter.  The fact that he did not visit his daughter, regardless of the reason, permitted them to steal his parental rights from him.

System Rigged Against Kids, Parents

None of the accusations against either parent is true.  But it hardly matters in the Israeli welfare system.  Social workers have absolute power.  Their actions are unchecked.  Parents have no recourse.  And judges always go along with the child welfare authorities.  They rarely side with parents, even biological parents.  They often make decisions that directly contravene official regulations.  But no one takes notice.

The entire process of foster care is hugely rewarding for the many agencies involved in it.  One of the largest is Orr Shalom.  It supervised Adel’s own foster care arrangement with the family which fostered her after she was removed from her mother’s care.  In fact, child welfare authorities would have consulted with Orr Shalom even before taking Adel away from Daniella.  The agency also would’ve identified prospective foster parents.

Orr Shalom and other such agencies receive more than $4000 per month from the Welfare Ministry for every child who enters their custody.  If you multiply this by the hundreds of children in foster care, it becomes a lucrative business.  Nor is it beneficial for them to return foster children to the biological parents care.  As such, you’ve created a system which works diametrically opposite to what should be the societal interest in having children raised by their natural parents.

This may explain why they targeted Adel.  Not to mention that foster parents as well earn up to $500 per month for their role. So social workers working for these child welfare agencies are always on the look-out for vulnerable young mothers from whom they may wrest a child.  In short, it’s a racket and the children trafficked and their biological parents are often the victims.

Of course, there are myriad justifications authorities and social workers offer for separating children from their mothers.  Think about the Christian missionaries who forcibly removed Native American and Aboriginal children from their parents in order to “civilize” the children and introduce them to “modern ways.”  Israeli social workers believe they are doing a social good by removing children from ‘troubled homes’ and finding more stable homes for them.  There are, of course, hundreds of Jewish couples who cannot conceive and desperately seek to adopt a baby.  They are often willing to pay handsomely for the privilege.

adel-vaknin-baby

Orthodox Settlers Foster Palestinian Child

Such a couple were Yehuda and Shoshana Damri.  They were Orthodox Jews who lived in the West Bank settlement of Elkanah.  Once Adel was taken from her mother, she was placed in foster care with the Damris.  Daniella of course objected strenuously to all of this, but to no avail.  She created a Facebook page vowing to fight for her rights to Adel.  She plastered hundreds of flyers seeking information about where her baby had been taken.

The Damris wanted to adopt because Yehuda was sterile and could not produce a child.  This is particularly traumatic for an Orthodox family because one of the most important Biblical commandments is: “Be fruitful and multiply.”  Under halacha, infertility of either spouse is grounds for divorce.  The couple would’ve been highly motivated, since they couldn’t have their own child, to find one to adopt.

Adel was a beautiful child with black hair and piercing dark eyes.  Their prayers seemed to be answered when the social workers gave her to them.  But later, Shoshana decided she wanted her own child and not to raise the child of a stranger.  She and her husband could not work out their fundamental differences.  Eventually, they divorced.

That raised problems with the adoption agency.  By regulation, single parents may not be foster parents nor may they adopt.  By rights, they should have returned Adel to her mother for that reason alone.  But naturally that didn’t happen.  Officials winked and nodded at regulations and Adel remained in Yehuda’s care. To return Adel to her mother would’ve ended Orr Shalom’s gravy train.  So he had to find a wife to marry as quickly as possible in order to retain custody of Adel.  It took him nearly two years.  But he finally did and now he is ‘kosher l’mehadrin.’

In the meantime, Daniella had no idea where her daughter lived.  Though regulations permitted short twice monthly meetings with Adel, they never happened.  So she did some detective work and discovered where her daughter lived and which pre-school she attended.  She brought along her smart phone and took a few blurry pictures of Adel in her classroom.  For her troubles, the teachers swarmed all over her and sent her packing.  She left the premises without raising a fuss.

But the next day, Damri sicced the police on Daniella.  They accused her of attempting to kidnap her daughter.  Though this never happened, it’s precisely the sort of accusation that officials can use to bolster a fabricated case against a mother to justify stealing her daughter.

Daniella is further concerned about her daughter’s well-being when she discovered the medication record for Adel at her local medical clinic.  You can see from the prescription form that she’s being pumped full of Ritalin (20mg per day), a commonly over-prescribed drug for young children.  Adel’s emotional state is terrible and the instability of her circumstances weighs heavily on her.  She was uprooted from her biological mother and grandmother; inserted into a family she didn’t know with a foster-mother who rejected her and decided to divorce her foster-father.  Then, after he remarried she was forced to come to know yet another maternal figure, the third in only a few year’s time.  Adel has endured far more than her share of emotional upheaval.  All thanks to a system designed to benefit the bureaucracy and the foster agencies, rather than her.

The Damri family is quite well-connected among the settler movement.  A relative, Yochai Damri, was recently elected the official leader of the Mt. Hebron settler community council.  He had the support of Naftali Bennett’s Bayit Yehudi Party.  Though I don’t know the political or ideological leanings of the Damris, it’s almost goes without saying that, given their Orthodox religious beliefs and living in Elkanah, that they are ultra-nationalists.

This raises another problem under child welfare regulations.  When children are adopted, officials must respect the religious and ethnic traditions of the child’s biological parents.  The idea of having a child with a Palestinian Muslim father adopted by an Orthodox Jewish couple living in a West Bank settlement is a serious violation of adoption regulations.

There can be only one explanation for the adoption agency’s decision to place Adel with the Damris.  They object to miscegenation.  They further object to a child of a Jewish parent who might be raised as a Palestinian; or even by a mother who was once married to a Palestinian.  When offered a choice between having Adel raised by a single mother who had rejected her own Orthodox upbringing; or an Orthodox Jewish couple living in a settlement, there was no question which was preferable.

adel-fb-group-screenshot

adel facebook group screenshot

Just as the Supreme Court decision I referred to above displayed Israeli racism resplendent, Adel’s theft from Daniela confirms that Israel is a State in which religious identity trumps individual or democratic rights.  It further confirms that Israel is not a democracy, but a theocracy in which Jews reign supreme.

The trampling of the rights of parents in the social welfare system is but one symptom of a disease ravaging the Israeli body politic.  That the system can kidnap children and wrench them from the arms of loving parents merely because it disapproves of a lifestyle or marital choice, is part of the sickness afflicting Israel.  In a society respecting the rule of law such grave violations of human rights would never be tolerated.  In Israel, they are de rigueur.

I called the Welfare Ministry press office, the government child welfare agency (Sherut LaYeled), and several social workers assigned to Adel’s case for comment.  I reached one of the social workers twice and each time she hung up on me without uttering a word.  I also sent them an e mail requesting comment.  No one has yet responded.

Banning Books and Miscegenation, Israel-Style

On a related note, an Israeli novelist published a young adult book recently called Borderline.  It deals with an Israeli Jewish woman who meets a Palestinian man and falls in love with him.  The book was recommended for inclusion in the national high school reading curriculum.  However, the education ministry under the ‘able’ direction of Naftali Bennett, decided that it must protect the tender, confused identities of Israeli teenagers.  The pedagogic specialists determined that reading such literature would confuse them about their own Jewish identity and give them the mistaken impression that miscegenation was a desirable phenomenon.

This is only a slightly more elegant approach than that of the thugs of Lehava, who prefer to beat Palestinian men who dare to dream they may soil the purity of Jewish maidens.  So you see that the evils of this system permeate all: from child adoptions to the public schools.  It is riddled with the concept of Jewish racialism and superiority.  These are values derived directly from the ideology of Meir Kahane, who is, to my chagrin, the patron saint of the contemporary Israeli State.

Education Minister Naftali Bennett dressed as policeman forbids Israeli reader from entering a bookstore to buy Borderline, the banned novel. (Eran Wolkowski)

Education Minister Naftali Bennett dressed as policeman forbids Israeli reader from entering a bookstore to buy Borderline, the banned novel. (Eran Wolkowski)


פאני וקנין הגישה תלונה במשטרה נגד יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד שאיים עליה שיקח ממנה את בנה ודורשת ממנו להתנצל בפני בנה תיק פל"א 10716/2016

$
0
0

האם פאני וקנין, שאויימה על ידי יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד, שדרש ממנה להסיר פוסט מהפייסבוק נגד מורה אלימה, ולא ידאג שיקחו ממנה את הילד שוב, הגישה תלונה במשטרה ביום שישי 8/1/16, לאחר שיוסי הרוש דאג למעצר שווא שלה בטענה שהיא זו שאיימה עליו.

תלונה נגד יוסי הרוש

וכך כתבה פאני וקנין בפייסבוק שלה, לאחר שהגישה את התלונה נגד יוסי הרוש:

"לאחר מה שעברתי עם נדב, נשבעתי שלא אתן לאף אחד יותר לאיים עליי בלקיחת נדב.

אז מר יוסי הרוש, אני אספר לך מה הרגשתי כשאיימת עליי בלקיחת נדב שוב.

אתה לא יודע מה אני עברתי, כי אתה ישנת במיטה חמה, אבל אני ישנתי בריצפה, באוהל, כדי לקבל את הבן שלי חזרה. ההתנצלות שלך לא מתקבלת, מאחר ואני גדלתי בבית שבו לימדו אותי, כי חיי אדם בידי הלשון. אם לא שומרים על הלשון משלמים.

הפוסט הזה מופנה למר יוסף חיים הרוש, מאחר והטלפון שלי לא עובד טוב, כשהתקשרת, השיחה הייתה ברמקול. הבן שלי בן שש, התחיל לבכות ועד עכשיו הוא מפוחד מהאיום שלך, ואני אצטט אותו:

"אמא הפעם אם יקחו אותי זה לכל החיים".

כאן אני פונה אליך, לבוא ולהתנצל לפני הבן שלי שעליו איימת.

הבן שלי עבר סבל בלתי יתואר שבו נחטף מהבית ב- 1 בלילה, סומם, והורחק לחודשיים מאימו ואביו שאותם הוא אוהב.

אני מבקשת ממך לבוא ולהתנצל בפניו. אני לא סולחת לך, כי עדיין יש בי צלקת שלא תעבור לעולם, אבל אולי הבן שלי יסלח לך. הוא שמע אותך מאיים שתעשה שיקחו אותו, אז אם יש לך טיפת אנושיות, אנא בוא והתנצל לפניו.

מה שמפריע לי זה שבמקום לטפל במורה המכה, הוא מצא לנכון להתקשר ולאיים עליי. ולמה? בגלל שאני חד הורית, אז בגלל שאני חד הורית מצא לנכון לאיים עליי. מזל שיש לי מקליט בפון, אחרת מי היה מאמין לי?"

קישורים:

סערת יוסי הרוש – "כפרה יש לך שתי אופציות: או שתורידי את הפוסט או שניקח לך את הילד"

כל כלי התקשורת במדינה רעשו וגעשו שלשום, בעקבות שיחת הטלפון שיזם סגן ראש העיר עם אם-חד הורית, תושבת העיר, בה איים עליה:

 "אם לא תורידי פוסט שפרסמת בפייסבוק נגיש נגדך תלונה, ונתחיל עוד פעם לפעול כדי להוציא לך את הילד מהבית"

חדשות מקומיות http://www.ezori.net/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/

סגן ראש עיריית לוד והממונה על תיק החינוך, טלפן לתושבת העיר פאני וקנין, אם חד-הורית, לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק על מורה שלדבריה הכתה את בנה בן ה-6. הוא דרש ממנה להוריד את הפוסט, שלדבריו היה שקרי ופוגעני. לאחר שסירבה, הוא השיב באיום המצמרר שבכותרת.

האם הקליטה את השיחה, ולאחר פרסומה הרוש התנצל: "לא התכוונתי לאיים עליה".

האם המבועתת:

"לבני בן ה-6 מנת משכל 130, הממוצע לגילו הנו 100. מדובר בילד הכי מקסים, מדהים ונפלא שאתם מכירים. הוא הוכה באכזריות ע"י מורתו ונחבל בראשו. מנהלים נגדי מסע נקמה, בגלל שהתלוננתי בעבר על סייעת בגן, המקושרת לבכירה באגף החינוך בעירייה. פעם אחת כבר קרעו ממני את הילד ושרפו לי את הנשמה. התחננתי שיחזירו לי אותו. בפעם הבאה שינסו לקחת ממני את היקר לי מכל, זה כבר יהיה סיפור שונה – 'תמות נפשי עם פלישתים' – אלחם מלחמת חורמה".

הילד:

"המורה הכתה אותי וגררה אותי מחוץ לכיתה. הייתי בחוץ כל היום, ולא נתנו לי לאכול כמה שעות. אני רוצה לחזור לבית ספר 'המעפילים', שבו למדתי לפני-כן, למורה האהובה שהייתה לי שם. קוראים לה פזית".

מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה:

"הקלטת שהשמיעה באוזניי האם הותירה אותי פעור-פה. הדברים המזעזעים שסגן ראש העיר והממונה על החינוך אומר לאם בשיחה שיזם, מדברים בעד עצמם. אבל זה לא הסוף: בשיחה איתו, הודיע לי מר הרוש, כי כבר מחר הוא הולך למפקד תחנת משטרת לוד, ובודק את התלונה שהגישה האם. הייתכן שסגן ראש עיר יפעיל קשרים ולחצים במשטרה?

מר הרוש הודיע לי, כי 'הם כבר עשו את הבדיקה שלהם', וטענותיה של האם 'שקריות'.

איך הוא בדיוק בדק? באמצעות משרד החינוך? שאל את המורה, שהכחישה את הדברים? אולי הוא בכלל צריך להיות חוקר במשטרה. או שופט. כי יוסי חקר, ויוסי החליט. והחמור מכל: גם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

כפרה, יש לך שתי אופציות"

ביום שני שעבר התקיימה ישיבת מועצה של עיריית לוד, בהיכל התרבות בעיר. דנו בה בשאילתה שהגיש חבר המועצה גיל חדד (ליכוד), שנלחם לבדו על ביטול החנייה בתשלום לתושבי העיר. זאת לאחר ששמעו נאום מרגש של ילדה בת העיר, שהפליגה בשבחי ראש העיר. בהמשך, הציג מנכ"ל החברה הכלכלית החדש את ה"אני מאמין שלו" במצגת שהכין. בדבריו לא החמיא, בלשון המעטה, למוניטין שיצא לחינוך בלוד. הוא לא חסך בפרטים אישיים: "אני מרוקאי. אשתי ואנוכי עורכי דין בהכשרתנו. אך מאחר והיא עובדת כעו"ד, ואי אפשר שיהיו שני עורכי דין בבית אחד, התמודדתי על התפקיד…"

בעיצומה של הישיבה, התפרץ יוסי הרוש, נעמד על רגליו, וכמו ילד מתלהב, הדהים את באי הישיבה, כשהכריז על הודעה שקיבל בוואטסאפ שלו. על-פי לשון השמועה הכוזבת שהקריא בקול, המחבל נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע בפאב "הסימטא", נלכד בדירת מסתור ברמת אביב. כל הפצרותיהם של ראש העיר וחברי המועצה, בדרישה שיפסיק להפריע, נפלו על אוזניו האטומות של הסגן הממונה על החינוך. הוא המשיך בשלו, עד שקרא את "החדשה המרעישה" עד תומה.

יומיים לאחר הפארסה הזאת, וכשבוע לאחר שהרוש התפרסם בתקשורת הארצית בעניין מינוי גיסו, אביחי מנדלבליט, ליועץ המשפטי של הממשלה, מבלי שדיווח על קרבתו המשפחתית להרוש, המקורב לשרת המשפטים איילת שקד, חשף העיתונאי מוטי לייבל את הפרשה החמורה, שעוררה סערה בתקשורת הארצית.

נדמה כי ביום ד' האחרון, לא היה אתר חדשות, ערוץ טלוויזיה או תכנית רדיו שהרשו לעצמם לפסוח על פרשת סגן ראש עיריית לוד, שאיים על אם כי יפרידו אותה שוב מבנה בן ה-6. וואי-נט, ניוז1, גלי צה"ל ותכנית "הצינור" בערוץ 10, הם רק חלק מכלי התקשורת שסקרו את הפרשה, תוך הבעת זעזוע ותדהמה.

אתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" כתב בציניות: "כתבת פוסט נגד מורה? קבלי איום מסגן ראש העיר: בהקלטה שפורסמה אתמול, נשמע סגן ראש העיר של לוד יוסי הרוש מאיים על תושבת העיר לאחר שפרסמה פוסט על מורה, שעובדת מטעם עיריית לוד. לאחר שסירבה אמר הרוש: 'או שאת עכשיו ניגשת למשטרה ומתלוננת או שאת מורידה את הפוסט, אחרת אנחנו נגיש תלונה ונתחיל בהליך הוצאת הבן שלך מהבית'".

לכתבה פורסמו מאות תגובות לא מחמיאות של גולשים זועמים: "פרצופה של המדינה", "מושחת חצוף", "תתפטר, לא ראוי לשום תפקיד, בריון", "יוסי הרוש – תזכרו את השם. האדם עבריין!!!" – היו רק חלק מכותרות התגובות שהאתר פרסם.

בניסיון להגיע לחקר האמת, פניתי לגב' פאני וקנין, אם יחידנית לשלושה ילדים: בן נשוי, בת חיילת וילד חמודות בן 6, שעד לפני כשבועיים וחצי חבש את ספסלי "כיתה קטנה" בבית ספר בגני אביב. משיחה עמו, מתברר שמדובר לא רק בילד חמוד, אלא גם בילד חכם, הדובר 3 שפות. כשהיא מדברת על בנה, נעלמים לרגע כל הפחדים והסיוטים של פאני, והיא מספרת לנו בגאווה בלתי מוסתרת על כך שבמבחנים שעבר לאחרונה, נמדדה לו מנת משכל של 130 – 30 מעל הממוצע המקובל לבני גילו.

נ' בן ה-6 מספר לנו בערגה על כך שהוא מתגעגע למורה הקודמת שהייתה לו, פזית מביה"ס "המעפילים". "המורה שלי הרביצה לי, גררה אותי והרעיבה אותי. אני רוצה לחזור לבית הספר הקודם בו למדתי. למה אי אפשר להחזיר אותי ל'המעפילים' למורה פזית?", הוא שואל, ושובר את ליבי.

פאני מתעקשת על כך שמנהלים נגדה מסע נקמה, מאז שהגישה תלונה נגד סייעת בגן, קרובת משפחה של בכירה באגף החינוך בעירייה.

"טוענים שבני היכה את המורה. אף אחד לא טוען שהוא היכה ילדים אחרים לדוגמה. איך פצפון כזה יכול להכות מורה? אתם רואים בעיניכם איזה מקסים הוא. ילד כזה יכול להיות אלים כפי שהם מנסים לתאר אותו?"

פאני ממשיכה ומספרת:

"הילד הגיעה מההסעה בוכה, מוכה וחבול בראשו. הוא הספיק להגיד לי שהמורה הכתה אותו וגררה אותו אל מחוץ לכיתה לפני שהתעלף לי בידיים. לאחר שהתעורר ולאחר הזעזוע שחוויתי, פניתי לעובדת הסוציאלית א', שהורתה לי להגיש תלונה במשטרה ולא לשלוח אותו לביה"ס.

עוד בטרם התאוששתי מהמקרה, פנה אליי סגן ראש העיר אותו איני מכירה ואיים כי ייקחו לי שוב את בבת עיני, לאחר שכבר פעם אחת קרעו אותו מזרועותיי. וכל זאת בגלל שהבעתי בפייסבוק תדהמה על כך שמורה הכתה את בני, ולא ננקטו נגדה שום צעדי משמעת.

יש לי הקלטה של אב נוסף שטוען כי המורה הזאת מכה את התלמידים כבדרך שגרה.

מה ציפה ממני מר הרוש הנכבד, שבני ימשיך לשבת בבית, יפסיד חומר לימודים, ואני אשב בחיבוק ידיים?

בפעם הקודמת, בכיתי, זעקתי והתחננתי שיחזירו לחיקי את בני האהוב. אני מודיעה כאן, קבל עם ועדה, שבפעם הבאה יצטרכו להרוג אותי לפני שיצליחו לתלוש אותו ממני. אלחם מלחמת חורמה: תמות נפשי עם פלישתים!"

בשיחה עם מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה, הוא אומר לי:

"אימא פאני שמעה מבנה הקטן שהמורה הכתה אותו והוא אף חזר הביתה עם סימנים בראשו. אימא פאני שכבר איבדה אמון במערכת אשר חטפה לה את בנה בעבר, הכניסה אותו למוסד רווחה, שם הוכה וסומם, החליטה שהיא מוציאה לרשת החברתית פייסבוק את המקרה. בשיחה שקיבלה מסגן ראש העיר, החל האיש הממונה על החינוך בעיר להלך אימים על האם, באומרו בין השאר כי אם פאני לא תמחק את מה שהעלתה לפייסבוק, הם יפעלו שוב להוציא לה את הילד מהבית.

למה שוב? מי פעל בפעם הראשונה להוציא את הילד הקטן אשר נמצא בטראומה עד היום מחטיפתו על ידי עובדת סוציאלית ושוטרים, והאם גם בפעם הקודמת זו הייתה נקמה? הפעם מפליג יוסי הרוש על כנפי הדמיון ומחליט לערב את חבריו במחלקת הרווחה להוציא את הילד של פאני מהבית, כי היא פרסמה פוסט בפייסבוק! ותשמעו את יוסי הרוש, איזה גיבור, איך הוא מדבר לאימא: 'תגידי שיוסי הרוש אמר', הוא אומר לה.

אבל מה שחמור באמת הוא, שגם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

נחיה ונראה.

פאני וקנין ובנה נדב. אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא

פאני וקנין ובנה נדב. אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא


יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד שאיים על האמא פאני וקנין שיקח לה את הילד אם לא תסיר פוסט –מכה שוב: מבקש מעיתונאית להסיר פרסומים על איומיו

$
0
0

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד, עד עכשיו לא מצליח להבין שהוא ביצע מעשים פליליים עברייניים שדינם להסתיים מאחורי סורג ובריח. לו אזרח מן השורה, היה מאיים על עובדת סוציאלית: "אם לא תרדי מהמשפחה שלי, אני אפרסם על המשפחה שלך", אותו אזרח היה נעצר מעצר עד תום ההליכים.

הדוגמא הטובה ביותר לכך, היא האבא גיא שמיר, פעיל חברתי למען שוויון זכויות בגידול ילדים במקרה של פירוד בין ההורים. באוגוסט 2012, הוטרד שמיר על ידי קרן פלס, מזכירת השופטת אספרנצה אלון, שהתקשרה אליו ודרשה ממנו להגיב על החלטה של השופטת. שמיר, השיב למזכירה: "תמסרי לשופטת שתשמור על הילדים שלה, ותעזוב את הילדים שלי בשקט". תוך מספר שעות, הגיעו ניידות משטרה למקום עבודתו של שמיר, הוא נאזק, ונעצר עד תום ההליכים לתקופה של מספר חודשים, כשבסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום על איומים כלפי עובדת ציבור.

בעניינה של האם פאני וקנין, לא רק שיוסי הרוש, מסרב להתפטר על האיומים שביצע. התנצלותו היא מס שפתיים בלבד, שכן למרות שהאם פאני וקנין הודיעה לו כי השיחה מוקלטת, הוא המשיך באותו טון דיבור מזלזל ופוגעני ואמר לה: "תעלי את השיחה לפייסבוק ואנחנו נמשיך בשלנו", כשהוא טורק את השיחה בתום דבריו.

תגובת עיריית לוד הינה: "יוסי הרוש התנצל ולכן אין צורך שיתפטר". יעלה על הדעת? מדוע בעניינו של גיא שמיר, שהבהיר שלא התכוון לאיים על השופטת, הוגש נגדו כתב אישום והוא נעצר עד תום ההליכים. מדוע אז לא הספיקה התנצלותו?

חמור מכל, יוסי הרוש, פנה לעיתונאית לורי שם טוב באמצעות המייל וביקש ממנה להסיר את הפרסומים עליו. מדוע לא פנה הרוש ליתר גופי התקשורת להסיר את הפרסומים עליו? הדבר מעיד כי הרוש, נוסף להיותו בריון אלים ומאיים, הוא גם שוביניסט שפל מהסוג הנחות ביותר, שסבור שהוא יכול להפגין שרירים כלפי נשים.

העבריין יוסי הרוש איים על האמא פאני וקנין: "ניקח לך את הילד שוב, אם לא תסירי פוסט על המורה"

העבריין יוסי הרוש איים על האמא פאני וקנין: "ניקח לך את הילד שוב, אם לא תסירי פוסט על המורה"

פאני וקנין הגישה תלונה במשטרה נגד יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד שאיים עליה שיקח ממנה את בנה ודורשת ממנו להתנצל בפני בנה תיק פל"א 10716/2016

האם פאני וקנין, שאויימה על ידי יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד, שדרש ממנה להסיר פוסט מהפייסבוק נגד מורה אלימה, ולא ידאג שיקחו ממנה את הילד שוב, הגישה תלונה במשטרה ביום שישי 8/1/16, לאחר שיוסי הרוש דאג למעצר שווא שלה בטענה שהיא זו שאיימה עליו.

תלונה נגד יוסי הרוש

וכך כתבה פאני וקנין בפייסבוק שלה, לאחר שהגישה את התלונה נגד יוסי הרוש:

"לאחר מה שעברתי עם נדב, נשבעתי שלא אתן לאף אחד יותר לאיים עליי בלקיחת נדב.

אז מר יוסי הרוש, אני אספר לך מה הרגשתי כשאיימת עליי בלקיחת נדב שוב.

אתה לא יודע מה אני עברתי, כי אתה ישנת במיטה חמה, אבל אני ישנתי בריצפה, באוהל, כדי לקבל את הבן שלי חזרה. ההתנצלות שלך לא מתקבלת, מאחר ואני גדלתי בבית שבו לימדו אותי, כי חיי אדם בידי הלשון. אם לא שומרים על הלשון משלמים.

הפוסט הזה מופנה למר יוסף חיים הרוש, מאחר והטלפון שלי לא עובד טוב, כשהתקשרת, השיחה הייתה ברמקול. הבן שלי בן שש, התחיל לבכות ועד עכשיו הוא מפוחד מהאיום שלך, ואני אצטט אותו:

"אמא הפעם אם יקחו אותי זה לכל החיים".

כאן אני פונה אליך, לבוא ולהתנצל לפני הבן שלי שעליו איימת.

הבן שלי עבר סבל בלתי יתואר שבו נחטף מהבית ב- 1 בלילה, סומם, והורחק לחודשיים מאימו ואביו שאותם הוא אוהב.

אני מבקשת ממך לבוא ולהתנצל בפניו. אני לא סולחת לך, כי עדיין יש בי צלקת שלא תעבור לעולם, אבל אולי הבן שלי יסלח לך. הוא שמע אותך מאיים שתעשה שיקחו אותו, אז אם יש לך טיפת אנושיות, אנא בוא והתנצל לפניו.

מה שמפריע לי זה שבמקום לטפל במורה המכה, הוא מצא לנכון להתקשר ולאיים עליי. ולמה? בגלל שאני חד הורית, אז בגלל שאני חד הורית מצא לנכון לאיים עליי. מזל שיש לי מקליט בפון, אחרת מי היה מאמין לי?"

קישורים:

סערת יוסי הרוש – "כפרה יש לך שתי אופציות: או שתורידי את הפוסט או שניקח לך את הילד"

כל כלי התקשורת במדינה רעשו וגעשו שלשום, בעקבות שיחת הטלפון שיזם סגן ראש העיר עם אם-חד הורית, תושבת העיר, בה איים עליה:

 "אם לא תורידי פוסט שפרסמת בפייסבוק נגיש נגדך תלונה, ונתחיל עוד פעם לפעול כדי להוציא לך את הילד מהבית"

חדשות מקומיות http://www.ezori.net/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/

סגן ראש עיריית לוד והממונה על תיק החינוך, טלפן לתושבת העיר פאני וקנין, אם חד-הורית, לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק על מורה שלדבריה הכתה את בנה בן ה-6. הוא דרש ממנה להוריד את הפוסט, שלדבריו היה שקרי ופוגעני. לאחר שסירבה, הוא השיב באיום המצמרר שבכותרת.

האם הקליטה את השיחה, ולאחר פרסומה הרוש התנצל: "לא התכוונתי לאיים עליה".

האם המבועתת:

"לבני בן ה-6 מנת משכל 130, הממוצע לגילו הנו 100. מדובר בילד הכי מקסים, מדהים ונפלא שאתם מכירים. הוא הוכה באכזריות ע"י מורתו ונחבל בראשו. מנהלים נגדי מסע נקמה, בגלל שהתלוננתי בעבר על סייעת בגן, המקושרת לבכירה באגף החינוך בעירייה. פעם אחת כבר קרעו ממני את הילד ושרפו לי את הנשמה. התחננתי שיחזירו לי אותו. בפעם הבאה שינסו לקחת ממני את היקר לי מכל, זה כבר יהיה סיפור שונה – 'תמות נפשי עם פלישתים' – אלחם מלחמת חורמה".

הילד:

"המורה הכתה אותי וגררה אותי מחוץ לכיתה. הייתי בחוץ כל היום, ולא נתנו לי לאכול כמה שעות. אני רוצה לחזור לבית ספר 'המעפילים', שבו למדתי לפני-כן, למורה האהובה שהייתה לי שם. קוראים לה פזית".

מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה:

"הקלטת שהשמיעה באוזניי האם הותירה אותי פעור-פה. הדברים המזעזעים שסגן ראש העיר והממונה על החינוך אומר לאם בשיחה שיזם, מדברים בעד עצמם. אבל זה לא הסוף: בשיחה איתו, הודיע לי מר הרוש, כי כבר מחר הוא הולך למפקד תחנת משטרת לוד, ובודק את התלונה שהגישה האם. הייתכן שסגן ראש עיר יפעיל קשרים ולחצים במשטרה?

מר הרוש הודיע לי, כי 'הם כבר עשו את הבדיקה שלהם', וטענותיה של האם 'שקריות'.

איך הוא בדיוק בדק? באמצעות משרד החינוך? שאל את המורה, שהכחישה את הדברים? אולי הוא בכלל צריך להיות חוקר במשטרה. או שופט. כי יוסי חקר, ויוסי החליט. והחמור מכל: גם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

כפרה, יש לך שתי אופציות"

ביום שני שעבר התקיימה ישיבת מועצה של עיריית לוד, בהיכל התרבות בעיר. דנו בה בשאילתה שהגיש חבר המועצה גיל חדד (ליכוד), שנלחם לבדו על ביטול החנייה בתשלום לתושבי העיר. זאת לאחר ששמעו נאום מרגש של ילדה בת העיר, שהפליגה בשבחי ראש העיר. בהמשך, הציג מנכ"ל החברה הכלכלית החדש את ה"אני מאמין שלו" במצגת שהכין. בדבריו לא החמיא, בלשון המעטה, למוניטין שיצא לחינוך בלוד. הוא לא חסך בפרטים אישיים: "אני מרוקאי. אשתי ואנוכי עורכי דין בהכשרתנו. אך מאחר והיא עובדת כעו"ד, ואי אפשר שיהיו שני עורכי דין בבית אחד, התמודדתי על התפקיד…"

בעיצומה של הישיבה, התפרץ יוסי הרוש, נעמד על רגליו, וכמו ילד מתלהב, הדהים את באי הישיבה, כשהכריז על הודעה שקיבל בוואטסאפ שלו. על-פי לשון השמועה הכוזבת שהקריא בקול, המחבל נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע בפאב "הסימטא", נלכד בדירת מסתור ברמת אביב. כל הפצרותיהם של ראש העיר וחברי המועצה, בדרישה שיפסיק להפריע, נפלו על אוזניו האטומות של הסגן הממונה על החינוך. הוא המשיך בשלו, עד שקרא את "החדשה המרעישה" עד תומה.

יומיים לאחר הפארסה הזאת, וכשבוע לאחר שהרוש התפרסם בתקשורת הארצית בעניין מינוי גיסו, אביחי מנדלבליט, ליועץ המשפטי של הממשלה, מבלי שדיווח על קרבתו המשפחתית להרוש, המקורב לשרת המשפטים איילת שקד, חשף העיתונאי מוטי לייבל את הפרשה החמורה, שעוררה סערה בתקשורת הארצית.

נדמה כי ביום ד' האחרון, לא היה אתר חדשות, ערוץ טלוויזיה או תכנית רדיו שהרשו לעצמם לפסוח על פרשת סגן ראש עיריית לוד, שאיים על אם כי יפרידו אותה שוב מבנה בן ה-6. וואי-נט, ניוז1, גלי צה"ל ותכנית "הצינור" בערוץ 10, הם רק חלק מכלי התקשורת שסקרו את הפרשה, תוך הבעת זעזוע ותדהמה.

אתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" כתב בציניות: "כתבת פוסט נגד מורה? קבלי איום מסגן ראש העיר: בהקלטה שפורסמה אתמול, נשמע סגן ראש העיר של לוד יוסי הרוש מאיים על תושבת העיר לאחר שפרסמה פוסט על מורה, שעובדת מטעם עיריית לוד. לאחר שסירבה אמר הרוש: 'או שאת עכשיו ניגשת למשטרה ומתלוננת או שאת מורידה את הפוסט, אחרת אנחנו נגיש תלונה ונתחיל בהליך הוצאת הבן שלך מהבית'".

לכתבה פורסמו מאות תגובות לא מחמיאות של גולשים זועמים: "פרצופה של המדינה", "מושחת חצוף", "תתפטר, לא ראוי לשום תפקיד, בריון", "יוסי הרוש – תזכרו את השם. האדם עבריין!!!" – היו רק חלק מכותרות התגובות שהאתר פרסם.

בניסיון להגיע לחקר האמת, פניתי לגב' פאני וקנין, אם יחידנית לשלושה ילדים: בן נשוי, בת חיילת וילד חמודות בן 6, שעד לפני כשבועיים וחצי חבש את ספסלי "כיתה קטנה" בבית ספר בגני אביב. משיחה עמו, מתברר שמדובר לא רק בילד חמוד, אלא גם בילד חכם, הדובר 3 שפות. כשהיא מדברת על בנה, נעלמים לרגע כל הפחדים והסיוטים של פאני, והיא מספרת לנו בגאווה בלתי מוסתרת על כך שבמבחנים שעבר לאחרונה, נמדדה לו מנת משכל של 130 – 30 מעל הממוצע המקובל לבני גילו.

נ' בן ה-6 מספר לנו בערגה על כך שהוא מתגעגע למורה הקודמת שהייתה לו, פזית מביה"ס "המעפילים". "המורה שלי הרביצה לי, גררה אותי והרעיבה אותי. אני רוצה לחזור לבית הספר הקודם בו למדתי. למה אי אפשר להחזיר אותי ל'המעפילים' למורה פזית?", הוא שואל, ושובר את ליבי.

פאני מתעקשת על כך שמנהלים נגדה מסע נקמה, מאז שהגישה תלונה נגד סייעת בגן, קרובת משפחה של בכירה באגף החינוך בעירייה.

"טוענים שבני היכה את המורה. אף אחד לא טוען שהוא היכה ילדים אחרים לדוגמה. איך פצפון כזה יכול להכות מורה? אתם רואים בעיניכם איזה מקסים הוא. ילד כזה יכול להיות אלים כפי שהם מנסים לתאר אותו?"

פאני ממשיכה ומספרת:

"הילד הגיעה מההסעה בוכה, מוכה וחבול בראשו. הוא הספיק להגיד לי שהמורה הכתה אותו וגררה אותו אל מחוץ לכיתה לפני שהתעלף לי בידיים. לאחר שהתעורר ולאחר הזעזוע שחוויתי, פניתי לעובדת הסוציאלית א', שהורתה לי להגיש תלונה במשטרה ולא לשלוח אותו לביה"ס.

עוד בטרם התאוששתי מהמקרה, פנה אליי סגן ראש העיר אותו איני מכירה ואיים כי ייקחו לי שוב את בבת עיני, לאחר שכבר פעם אחת קרעו אותו מזרועותיי. וכל זאת בגלל שהבעתי בפייסבוק תדהמה על כך שמורה הכתה את בני, ולא ננקטו נגדה שום צעדי משמעת.

יש לי הקלטה של אב נוסף שטוען כי המורה הזאת מכה את התלמידים כבדרך שגרה.

מה ציפה ממני מר הרוש הנכבד, שבני ימשיך לשבת בבית, יפסיד חומר לימודים, ואני אשב בחיבוק ידיים?

בפעם הקודמת, בכיתי, זעקתי והתחננתי שיחזירו לחיקי את בני האהוב. אני מודיעה כאן, קבל עם ועדה, שבפעם הבאה יצטרכו להרוג אותי לפני שיצליחו לתלוש אותו ממני. אלחם מלחמת חורמה: תמות נפשי עם פלישתים!"

בשיחה עם מוטי לייבל, העיתונאי שחשף את הפרשה, הוא אומר לי:

"אימא פאני שמעה מבנה הקטן שהמורה הכתה אותו והוא אף חזר הביתה עם סימנים בראשו. אימא פאני שכבר איבדה אמון במערכת אשר חטפה לה את בנה בעבר, הכניסה אותו למוסד רווחה, שם הוכה וסומם, החליטה שהיא מוציאה לרשת החברתית פייסבוק את המקרה. בשיחה שקיבלה מסגן ראש העיר, החל האיש הממונה על החינוך בעיר להלך אימים על האם, באומרו בין השאר כי אם פאני לא תמחק את מה שהעלתה לפייסבוק, הם יפעלו שוב להוציא לה את הילד מהבית.

למה שוב? מי פעל בפעם הראשונה להוציא את הילד הקטן אשר נמצא בטראומה עד היום מחטיפתו על ידי עובדת סוציאלית ושוטרים, והאם גם בפעם הקודמת זו הייתה נקמה? הפעם מפליג יוסי הרוש על כנפי הדמיון ומחליט לערב את חבריו במחלקת הרווחה להוציא את הילד של פאני מהבית, כי היא פרסמה פוסט בפייסבוק! ותשמעו את יוסי הרוש, איזה גיבור, איך הוא מדבר לאימא: 'תגידי שיוסי הרוש אמר', הוא אומר לה.

אבל מה שחמור באמת הוא, שגם אחרי המקרה הנורא, לא יאונה כל רע ליוסי הרוש, כי אביחי מנדלבליט, שנבחר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הנו גיסו".

נחיה ונראה.

פאני וקנין ובנה נדב. אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא

פאני וקנין ובנה נדב. אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא


לפטר את יוסי הרוש! מתגלה כי לסגן ראש העיר לוד אין שום רגש של חמלה אנושית משום שמסחר בחיי אדם חמור ממסחר בכספי ציבור

$
0
0

מתגלה כי לסגן ראש העיר לוד אין שום רגש של חמלה אנושית משום שמסחר בחיי אדם חמור ממסחר בכספי ציבור. את האיש הזה – יש לפטר לא רק מסגנותו ומהחזקת תיק החינוך אלא גם ממועצת העיר. הגיע הזמן שאמות מידה לקבלה לתפקידים לא ישודרגו רק למינויים מקצועיים, אלא גם נבחרי ציבור יאלצו להשתדרג ולעמוד באמות מידה לפני שיציגו את מועמדותם לרשימה מוניציפלית

אליהו קאופמן, http://www.news1.co.il/Archive/003-D-108765-00.html

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק

יוסי הרוש סגן ראש עיריית לוד איים על אמא: ניקח לך את הילד אם לא תוריד פרסום מהפייסבוק

איומיו של סגן ראש עיריית לוד – מר יוסי הרוש, על הגב' פאני וקנין, היו בעצם עוד הוכחה מיהם נבחרי הציבור הישראלים ברמה המוניציפלית. אין ספק שבעיר כמו לוד – שלא מכבר שוב קיבלה את האמון לבחור את נציגיה בעצמה לאחר ימי ה"וועדה הקרואה", צריכים ראשי העיר להיות זהירים כפל וכפליים במינויים מוניציפליים, ועוד לסגנות ראש העיר ולאחריות על מחלקה יוקרתית כמחלקת החינוך. אבל כנראה שהפוליטיקה נשארת קטנה וראש העיר נכנע לאילוצים פוליטיים כדי לקיים שלטון קואליציוני.

בשבוע שעבר התפוצצה שם – בלוד המשתקמת, פרשת איומיו של מר יוסי הרוש – סגן ראש העיר וראש מחלקת החינוך, על תושבת העיר. האיום היה כבד: לקיחת ילד מחזקתה רק משום שפרסמה ב"פייסבוק" טענות נגד מורי ביה"ס שבו הוכה בנה.

נצא בהנחה שהטענות של הגב' וקנין מופרכות מעיקרן, אבל זו עדיין לא יכולה להיות סיבה מספיק טובה לסגן ראש עיר להרים טלפון לאזרחית מן השורה ולאיים עלייה כמו אחרון בריוני השוק, בלקיחת בנה ממנה. אם הכול היה שקר בדבריה של גב' וקנין הרי שאותו הרוש יכול היה להורות למחלקה המשפטית בעיריית לוד לפעול כחוק נגד הוצאת הדיבה הזו, כביכול. מנגד, כדי לקחת ילד מחזקת הוריו לא מספיק לתפסם ב"השמצת" עובד ציבור, בכיר שיהיה. שאם באמת הקריטריון ללקיחת ילדים, עקב השמצות הוריהם, היה קריטריון ללקיחת ילד מחזקת הוריו הרי שיותר משליש לפחות מילדי המדינה היו צריכים להילקח מהוריהם! מנגד, אם סגן ראש עיר מעיז לאיים באיום כזה, מסתמא שהוא יודע כי מחלקת הרווחה בעירייה תיענה לו, ואם כך הם הדברים בעיר לוד, אזי, ייתכן שיש להרהר שוב בעניין החזרת ה"וועדה הקרואה" שם.

גם התנצלותו המהירה של הרוש מוכיחה לנו כי מדובר באדם אימפולסיבי שאין לו "סוף מעשה במחשבה תחילה", וכי אילו לא היה מוקלט – אזי, לא היינו שומעים ממנו התנצלות אלא עוד הכחשה.

פרשת הרוש היא לדעתי חמורה יותר גם מאישומיהם של ראשי רשויות מוניציפליות בשחיתות, משום שגניבת ילד מחיק אימו חמורה שבעתיים מגזילת כספים. כאן מתגלה כי לסגן ראש העיר אין שום רגש של חמלה אנושית משום שמסחר בחיי אדם חמור ממסחר בכספי ציבור. את האיש הזה – למרות התנצלותו (בעקבות פרסום הקלטתו…), יש לפטר לא רק מסגנותו ומהחזקת תיק החינוך אלא גם ממועצת העיר. הגיע הזמן שאמות מידה לקבלה לתפקידים לא ישודרגו רק למינויים מקצועיים, אלא גם נבחרי ציבור יאלצו להשתדרג ולעמוד באמות מידה לפני שיציגו את מועמדותם לרשימה מוניציפלית ולרשימות פוליטיות.

אין ספק שמר הרוש הרגיש בנוח לאיים איום כזה משום שהשתוללות פקידי הסעד והרווחה – בהוצאת ילדים מרשות הוריהם, עברה מזמן את "גבול הטעם הטוב".

 "אם לא תורידי פוסט שפרסמת בפייסבוק נגיש נגדך תלונה, ונתחיל עוד פעם לפעול כדי להוציא לך את הילד מהבית"

https://youtu.be/ijrawZrkmwo%5B/embed

הורים טובים ודואגים הופכים בישראל לקורבנות של עו"ס צעירים וצעירות חסרי ניסיון של הורות ושל העמדת משפחה רק משום שאותם צעירונים קיבלו "תעודת הסמכה" תיאורטית בענייני ה"עבודה הסוציאלית", ובזכות חרב זו הם עוברים על "גונב איש ומכרו".

ילד איננו כלי נשק או נכס שכל הוצאה לפועל אקדמאית ו"מקצועית" יכולים להוציאו מרשות הוריו מולידיו רק משום שלדעת הצעירון האחראי הרי שהחינוך וההשקפה של בית ההורים איננה לטעמו ואיננה תואמת את "לימודיו המקצועיים".

מתוך 8,000 מקרים ממוצעים בשנה, במשך השנים האחרונות, הוצאו כל שנה 7,000 מקרים שלא כדין! זהו נתון האומר דרשני, ואם נוסיף לכך עיריות – כמו לוד הבעייתית למשל, ששם מחלקת הרווחה משתמשת בהוצאות האלה כמכשיר לאיומים ציבוריים, הרי שנבין עד לאן הדרדר מצב הפיקוח הסוציאלי על המשפחות בישראל.

הכתבה לפטר את יוסי הרוש!, בקובץ pdf

קישורים:



דורינה שוורץ אשתו של "עו"ד"שחר שוורץ פונה לגוגל: "פרנסתו של בעלי תלויה בתוצאות של גוגל והלקוחות בורחים"

$
0
0

רחמים על אשתו החדשה של שחר שוורץ, דורינה שכנראה יודעת אנגלית קצת טוב יותר ממנו. הוא הרי בקושי יודע עברית, וגם ברומנית יודע לקשקש רק מילים של חדר מיטות. זה מה שכתבה זוגתו לגוגל. כל הכבוד לדורינה על נאמנותה הבלתי מסוייגת לבעלה, צייתנותה המאלפת והפגנת הכשרון המדהים להתנסח באנגלית. אישה מדהימה למופת. יפה. יודעת שפות. בשביל מה שחר שוורץ צריך לעבוד? שהיא תעבוד ושהוא יתפרנס ממנה. היא הרי כל כך הרבה יותר מוכשרת ממנו.

00019

0002

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?


עו"ד שחר שוורץ שקרן ורמאי בדה תלונה מופרכת נגד עורכת דין מוערכת. ועדת האתיקה קבעה: "טענת עו"ד שחר שוורץ נעדרת תשתית ראייתית"

$
0
0

כל מי שנתקל בעו"ד המטורלל שחר שוורץ יודע להגיד שמדובר במופרע הלוקה בנפשו. אנו כותבים דברים אלו בביטחה ומתוך דאגה כנה לבריאותו הנפשית של שוורץ. עורכי הדין איתם שוחחנו על שוורץ הפגע רע אמרו שהם לא רוצים להתעסק איתו. אחד אמר: "עזבי אותי מהמשוגע הזה. פסיכי לגמרי. אי אפשר לצאת ממנו. הוא שולח מבול הודעות סמס מטרידות וסדרת טלפונים שנמשכת עד לפנות בוקר". עו"ד אחר אמר: "האיש מסובב על כל הראש. מי נתן הוראה לשחרר אותו מהמחלקה הסגורה?".

שחר שוורץ הוא תובע סדרתי תביעות סרק נגד אזרחים אומללים שנקרו בדרכו, כולל תביעות מופרכות של הטרדה מאיימת שלא הייתה ולא נבראה. הוא מטריד שופטים, מתבטא נגדם בלשון מעליבה כולל התייחסות מבזה למיניותם (ראו בקישורים מטה בעניין השופט יחזקאל אליהו), מטריד עורכי דין וחמור מכל, מגיש נגד עורכי דין תלונות שקריות לוועדת האתיקה מתוך מטרה אחת: להציק ולהטריד את הנילון ללא הפוגה. הנ"ל הגיש תלונות נגד עוה"ד יערה רשף, אחז אגם, יניב מויאל ועוד ועוד.

טרם ניגע בתלונה שהגיש ונדחתה כמובן, נציין כי ראוי להציץ ברשת האינטרנט על שמו השחור משחור של עו"ד שוורץ, שכשמו כן הוא: שחור. הנזקים שהוא מחולל לאנשים שאפילו לא מכירים אותו, בלתי ייאמנו. ולעניינו: עורכת דין יערה רשף, מומחית בפלילים, היא בין אלו שנתקלו, לצערה הרב, בפיגוע שחר שוורץ. חיידק מכוער מציק כמו יבחוש ואין ספריי לבער את הנגע. מכה.

הפיגוע שוורץ, הגיש נגד עורכת הדין המוערכת יערה רשף, תלונה שקרית ומופרכת בלשכת עורכי הדין, שם הוא טען נגדה ב- 38 עמודים עמוסי דברי בלע ולשון הרע כזבים מן היקב ועד הגורן.

סופו של דבר, רכזת ועדת האתיקה דחתה מכל וכל את תלונתו  על הסף בעמוד אחד. מתשובותיה של עו"ד קרסוצקי-יחזקאל רכזת ועדת האתיקה, ניתן להבין את הקטנוניות של גוש השחרא המעיק, וכפי שתוכלו לראות הוא הגיש במקביל גם תלונה נגד עו"ד אחז אגם. אנו נביא את הדברים כלשונם:

"1. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה התבטאה באופן שאינו ראוי נשיבך, כי ועדת האתיקה לא מצאה בדבריה ובהתבטאויותיה של עו"ד רשף יערה התבטאויות אשר עולות כדי עבירה אתית.

2. בהתייחס לטענת, כי עו"ד רשף יערה לא שלחה לך מכתב התראה בטרם הגישה נגדך תביעה נשיבך, כי עו"ד רשף יערה היתה מיוצגת בזמנים הרלוונטיים ע"י עו"ד אחז אגם, אשר הגשת נגדו תלונה בעניין.

3. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה נפגשה עם לקוח פוטנציאלי, בזמן שהאחרון היה מיוצג ע"י עורך דין אחר, וזאת לטענתך במטרה לשדלו, הננו להשיבך, כי טענתך זו נעדרת תשתית ראייתית.

4. בהתייחס לטענתך, כי עו"ד רשף יערה פרסמה את עובדת היותה (בעבר) בכ מערך הקבילה במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין נשיבך, כי ועדת האתיקה לא מצאה מניעה ו/או דופי אתי בכך שהנ"ל כתבה בתגובותיה עובדה זו.

5. לאור האמור לעיל הוחלט על גניזת תלונתך.

בכבוד רב,

מיכל קרסוצקי-יחזקאל, עו"ד

רכזת ועדת האתיקה

חבל מאוד שועדת האתיקה כמו גם הנהלת לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט, לא נוקטת הליכים נגד עו"ד שחר שוורץ המגיש תלונות כוזבות, שקריות ומופרכות המכילות התבטאויות של שפת ביבין. הגיע הזמן שמישהו יורד את ידית האסלה על השחרא ויזרים אותו לביב השופכין בעזה. שם מקומו.

אנו נעביר מכתב זה לידיעת כבוד השופטת טל לוי, יחזקאל אליהו והנהלת בתי המשפט, לשופטים שנפגעו באופן ישיר מעו"ד שחר שוורץ, על מנת לדרבנם לפעול נגדו לשלילת רישיונו.

המשך יבוא.

תלונה שהגיש עו"ד שחר שוורץ הרמאי והנוכל נדחתה על הסף על ידי רכזת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין

תלונה שהגיש עו"ד שחר שוורץ הרמאי והנוכל נדחתה על הסף על ידי רכזת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין

עוד ממעללי הפיגוע שחר שוורץ בקישורים:

מחריד: עו"ד שחר שוורץ היכה מכות רצח עובדת סיעודית שטיפלה באביו איוליה בולאה וסירב לשלם לה את שכרה. כשתבעה אותו הכפיש אותה: אלכוהוליסטית וגנבה והעליל נגד עו"ד גיא ברנד – סע"ש 28588-09-15 איוליה בולאה נגד שאול שוורץ ועו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה


מחריד: עו"ד שחר שוורץ היכה מכות רצח עובדת סיעודית שטיפלה באביו איוליה בולאה וסירב לשלם לה את שכרה. כשתבעה אותו הכפיש אותה: אלכוהוליסטית וגנבה והעליל נגד עו"ד גיא ברנד – סע"ש 28588-09-15 איוליה בולאה נגד שאול שוורץ ועו"ד שחר שוורץ

$
0
0

שחר שוורץ המעורער בנפשו, תקף באלימות עובדת סיעודית מרומניה, שטיפלה במסירות באביו. העובדת נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים, ממנו עולה כי נגרמו לה חבלות בכתף ובחלקים שונים בגופה ושחר שוורץ קרע את חולצתה. מדובר באישה קשת יום בת 54 שנים, המתפרנסת בדוחק מעבודות סיעוד וניקיון. אישה צנועת מראה שנפלה קורבן להתעללות מחרידה מצד עו"ד שחר שוורץ ואחותו הנוכלת אורנה בן דוד.

איוליה בולאה, עובדת סיעודית מרומניה תובעת את עו"ד שחר שוורץ ואת אביו שאול שוורץ בסך 46,2014 ש"ח שכר עבודה המורכב מפיצויי פיטורין וחלף הפרשות לקרן פנסיה, באמצעות עו"ד גיא ברנד, מטעם "קו לעובד".

כתב התביעה מפרט: התובעת אזרחית מולדובה, ילידת שנת 1961, טיפלה בשאול שוורץ, קשיש חולה כליות ולב עם דימנציה ו/או אלצהיימר ולמיטב ידיעתה של התובעת, יתכן כי הוא פסול דין ומונה לו אפוטרופוס מטעם המדינה. עו"ד שחר שוורץ היה אחראי על התשלומים המגיעים לתובעת ושילם בפועל את משכורתה, מלבד משכורת חודש 1/2015, והוא זה שקבע את תנאי העסקתה ונעזר בזוגתו דורינה דוברת השפה הרומנית.

שחר שוורץ פיטר את התובעת והצהיר בבית משפט שלום בעת שביקש להוציא נגדה צו הטרדה מאיימת ואמר את הדברים לפרוטוקול: "פיטרנו את המשיבה לפני שבוע. רצינו פעם אחת שהיא תבוא לבית חולים אך לא הסכימה. הצענו למטפלת פיצוי פי שלוש והיא סירבה. אבי בדימנציה הרבה שנים". בהמשך הצהיר בפרוטוקול: "אנו נדאג לשלם לגברת את כל הכספים שצריכים לשלם לה על פי חוק".

עד כאן כתב התביעה, ובהמשך ישנה תמונה של איוליה, צילום מתוך הדרכון שלה, שם רואים אישה מבוגרת וצנועה. לכתב התביעה צירפה התובעת פרוטוקול צו הטרדה מאיימת שהוציא שחר שוורץ נגד איוליה במעמד צד אחד, בפני השופטת שלהבת קמיר-וייס. מבלי למצמץ או לקיים דיון במעמד הצדדים, הוציאה השופטית מיידית צו הטרדה מאיימת, על סמך השקרים אותם סיפר לה שחר שוורץ, בלא שהוא מציג בדל סימוכין להבליו.

עוד מצרפת התובעת את תמונותיה לאחר תקיפתה על ידי עו"ד שחר שוורץ. תמונות מזעזעות.

בכתב הגנה, שהגיש שחר שוורץ ביחד עם אחותו, מתברר, כי הוא מסוכסך עם אחותו ואין לו קשר איתה. גם אחותו עשויה מאותם חומרים גרועים כמו שחרא: שקרנית, רמאית, בודה דברים ממוחה הקודח ונוכלת נכלולית. כתב ההגנה מטעם האחים מחריד לקריאה, מצ"ב בקובץ pdf. עו"ד שחר שוורץ לא בחל בערימת שקרים כנגד העובדת הזרה. שוורץ ואחותו הציגו את איוליה כזונה, הולכת עירומה בבית, מוכרת את גופה, גנבה ושיכורה, אלימה שהתעללה באביהם הקשיש. כדי להצדיק את השקרים של שחר שוורץ, פיברק שוורץ דוח חקירה בלתי אמין בעליל בעזרת חברו מכון "פרג'ון חקירות". פשוט משלמים ומקבלים את מה שמזמינים. חוות הדעת חסרת האמינות הכתובה באופן ירוד עם שגיאות כתיב למכביר, מתבססת על "התרשמנו", "חשנו", וכו'. כמובן שחוות דעת זו, כלל אינה קשורה לתביעה הנטענת והנדרשת: תשלום פיצויי פיטורין המגיעים לכל עובד במדינת ישראל כחוק. שחר שוורץ עושה כל מאמץ לא לשלם את שהוא חייב בדין.

איוליה שלא ידעה שמבוצעת נגדה חקירה, אם בכלל בוצעה, נכתב נגדה בחוות דעת מופרכת: "היא ניגשת ל"מאפיית המשפחה" ברח' ויצמן 93 טל' 09-7688001 ובבדיקה המקום מצולם. להפתענו היא מילתה שקית עם כ 10 לחמניות ולאחר תרגילי הימלטות יצאה מהחנות ולא שילמה".

מישהו יכול להאמין לכתוב? והדוח ממשיך ומתאר גוזמאות חסרות בסיס, נעדרות סרט צילום או בדל ראיה. הבלים ודברי בלע, שלו הייתה איוליה, דוברת השפה העברית, הייתה תובעת דיבה ולשון הרע את "חקירות פרג'ון" וזוכה.

במכתב התראה שהוציא שחר שוורץ, מתוך כתב ההגנה שלו "נספח ב'", אנו למדים כי ב- 27/3/14 דיווח שוורץ לחברת הסיעוד: "ברור לכל ובעיקר לכם שמר שורץ תלוי בה ושהוא ביוזמתו גם אם תרביץ ותתעלל בו לא יפטר אותה". מדוע לא העלה אז שחר שוורץ טענות על גניבה, אלימות, התעללות נגד איוליה, והטענות הללו באו לעולם בעת שהיא דרשה את שמגיע לה בזכות, פיצויי פיטורין כדין. שחר שוורץ יודע גם יודע, כי איוליה עבדה במסירות בעבודתה, והוא חייב ויחוייב לשלם לה את שמגיע לה כדין.

שחר שוורץ לא בחל בהכפשות נגד עו"ד גיא ברנד, הממלא את תפקידו נאמנה מטעם "קו לעובד", המבצע מלאכת קודש ממש, ומסייע למטפלת שאינה דוברת את השפה העברית. שימו לב לסגנון האלים והמטריד של שחר שוורץ בתגובה לבקשה שהגיש עו"ד גיא ברנד, הדורש כי ימחוק את ההכפשות שכתב נגד איוליה בכתב ההגנה שלו. מזעזע.

השופט תומר סילורה פסק, כי הדברים יידונו במהלך הדיון. זו אחת הבעיות הקריטיות ביותר כאשר שופט מתעלם מפרובוקציות של עו"ד שחר שוורץ, לא נוקט יד קשה במעליל שווא, והופך את העובדת הזרה בשר תותחים לבהמה שוורץ.

כתב תביעה איוליה בולאה נגד שחרא שוורץ ושאול שוורץ, סע"ש 28588-09-15, קובץ pdf

כתב הגנה – איוליה בולאה נגד שאול שוורץ ושחר שוורץ ואורנה בן דוד, סע"ש 28588-09-15, קובץ pdf

תגובת עו"ד שחר שוורץ לבקשה למחיקת קטעים מכתב ההגנה, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017 Document-page-018Document-page-019 Document-page-020 Document-page-021 Document-page-022 Document-page-023 Document-page-024 Document-page-025 Document-page-026 Document-page-027 Document-page-028 Document-page-029 Document-page-030 Document-page-031 Document-page-032

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

עוד על מעללי הפיגוע שחר שוורץ בקישורים:

עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה


עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

$
0
0

הפסיכופט שחר שוורץ שלח סדרת מיילים טורדניים וטרדניים המכפישים גבר, בן זוגה לשעבר של לקוחה שלו למכון שקד, שמונה לביצוע אבחון מסוגלות הורית ע"י ביהמ"ש.  עו"ד שחר שוורץ הצהיר על עצמו, שגיאות הכתיב וחוסר הניקוד – במקור:

"אם אני הייתי נאלץ לעבור מבחן כזה הייתי בוודאי עונה תשובות המביעות את דעתי על המבחן ואולי שהיו מסדרות לי מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7".

עסקינן, בתיק גירושין סטנדרטי, בו שכרה האישה את שירותיו של עו"ד שחר שוורץ, שכמובן סיפק את הסחורה הרגילה: הכפשות חסרות בסיס נגד הגבר במעמד צד אחד, כשהוא פונה למכון שקד, בלא שהוא מעביר לגבר או לב"כ מטעמו את שהוא שולח, השמצות חסרות בסיס ואיומים כלפי מומחיות בית המשפט, שאם לא יקבעו מסוגלות הורית הולמת ללקוחה שלו, הוא יתבע אותם אישית.

במייל, מתוך סדרה, שנשלח על ידי עו"ד שחר שוורץ ביום 8/12/15 שעה 3:05 נכתב על ידו כלהלן (שגיאות הכתיב במקור, סימני הקריאה, והמרווחים בין המילים אף הם במקור):

שחר שוורץ משרד <law@shachar-law.co.il>

8 בדצמבר 2015 בשעה 3:05

אל: shacked.ins@gmail.com>Shacked Institue>

לפני שיהיו מסקנות אוכל להחליף מילה/ שניים עם הצוות ?

אני סבור שעצם זה שהאב החליף 6 עורכי דין, 8 מקומות עבודה , 4 מקומות בצבא, חזר בשאלה , חזר בתשובה ושוב בשאלה הגיש 5 תביעות למשפחה ולבית הדין הרבני , ביטל אותם , הגיש שוב , שוב ביטל ושוב הגיש אף היא מדברת בעד עצמה. ועכשיו חזר מרצונו להיות נשוי.

אני בספק עם מרשתי שהנה " אשה פשוטה " , ללא השכלה פורמלית , אך עם רצון עז לשמור על אחדות המשפחה וכמעט בכל מחיר , תוכל לבטא זאת בצורה נאמנה בפני הבודקים . היא חוששת , היא מתרגשת ולאור מה שעברה בחיים קשה מאוד לרכוש את אמונה וזאת בטח מפגישה אחת / שניים.

כמו כן איני יודע עד כמה ניתן להתייחס ברצינות לשטיח אדום או שחור ולמה אני רואה בציור? או לצייר משפחה או איש ואז להסביר למה אין לו אוזן או למה האף יצא ארוך מדיי . אני סבור שהיה צריך לאשפז את זה שהמציא את התיאוריה הזו שכיום במבינים יותר ויותר שלא מדובר במשהו רציני .

אם אני הייתי נאלץ לעבור מבחן כזה הייתי בוודאי עונה תשובות המביעות את דעתי על המבחן ואולי שהיו מסדרות לי מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7 .

אודה עם תינתן לי האפשרות לשוחח עם צוות הבדיקה המכובד או לפחות לשלוח להם " נייר עמדה " .

בכבוד רב,ובב"ח

שחר שוורץ, עו"ד

שגיאות הכתיב הנוראיות, הניסוח, אם אפשר לקרוא לכתוב ניסוח, מעיד על אישיות מופרעת. האיש פסיכי עם קבלות. אין דרך אחרת לתאר את רמת הטירוף של האיש הזה, או שאולי בכלל מדובר באישה עם בולבולון. לא ברור. בפייסבוק שלו הוא טוען שהוא מנחה קבוצות גברים", וחבר בקבוצת א' זה אבא. אנו מרחמים על כל מי ששוכר את שירותיו של הפסיכי הזה. רק נזקים הוא גורם, ובתיק הספציפי, הוא מסכסך בין בני הזוג, תוך השמצת הגבר מאחורי גבו, וזאת עוד בטרם התחיל מבדק המסוגלות ההורית.

אחרי ייצוג אצל שוורץ, צריך לעבור טיפול משקם לניקיון המוח מזוהמת השחרא.

טרם הספקנו להירגע, מהמייל שהועבר אלינו. יום למחרת, קיבלנו מיילים נוספים ממכון שקד שבהם המשך מעללי שחר שוורץ מיום אשתקד. כידוע, לכולם, עו"ד שחר שוורץ מטרידן ללא הפוגה, ובו ביום 8/12/15 שלח למכון שקד 28 מיילים ו- 46 הודעות סמס לפסיכולוגיות, בהם נקט לשון איומים, השמצות חסרות בסיס של בן הזוג לשעבר של הלקוחה שלו, וכל זאת עוד בטרם פגשו הפסיכולוגיות מומחיות בית המשפט את הגבר, ואיומים לתבוע את מכון שקד.

קצרה היריעה מלפרט את הכמות העצומה של המלל המכפיש ששלח שוורץ. מצ"ב הודעת מייל מס' 24 מתוך 28 שנשלח ע"י שחר שוורץ ביום 8/12/15. הפרטים המזהים של הלקוחות הוסרו:

"-מ.ל.ב-

לכבוד מכון שקד

ואווווו,

  1. אני חסר מילים , באמת שלחתם את ההתכתבות האישית שלי אליך, לבית המשפט.
  2. סודיות לקוח-מטפל. מכון-לקוח, מכון-בית משפט, שמעת?. כנראה שלא.
  3. אם אכן שלחתם לבית משפט, צפו לתביעת לשון הרע מצד הלקוחה שלי.
  4. אתם לא מקצועיים ותשלמו ללקוחה שלי הרבה כסף על הפגיעה בה או על הניסיון לפגוע בה.
  5. התנהלותכם רק מחזקת מדוע אני מסרב באופן עקרוני לעבוד עם מכונים קיקיונים כשלכם.
  6. אפשר בבקשה רק לדעת מיהו האדם שעונה לי למייל והתכתב מולי ?.
  7. אני מבקש לדעת האם הוא נושא בתואר פסיכיאטר שאז גם אפנה למשרד הבריאות בתלונה כנגדו.
  8. אני סמוך ובטוח שכב' השופטת לא תעביר לכם שום תיק .
  9. ותודה על השירות שעשיתם לי , עכשיו גם השופטת תקרא מה אני חושב על הצד השני
  10. תרגישו חופשי להעביר את המכתב הזה גם למי שאתם רוצים ואני מרגיש חופשי לפרסם בפייסבוק ובעיתון ידיעות אחרונות את ההתנהלות שלכם.
חלק מהמייל שנשלח

חלק מהמייל שנשלח

בעבר פרסמנו בסדרת כתבות על ההטרדות הבלתי פוסקות של עו"ד שחר שוורץ, פסיכי שראוי לכל גינוי, ומתעב גברים למרות שהוא "גבר". הוא מייצג נשים בתיקי גירושין ומדריך נשים איך להעליל על בני הזוג לשעבר שלהן תלונות שווא, ובהרבה מקרים ממליץ לנשים להעליל על  הגבר שהוא מחרמן את הבנות שלו, מלטף ילדות ונוגע להן בכל מיני מקומות. זו הסיבה שעו"ד זה מבוקש מאוד בקרב המתגרשות מאיזור המרכז, וכתבה שכזו תעשה לו רק טוב ותגרום לכך שנשים ירוצו למשרדו לקבל ייצוג והדרכה, אלא שהוא מסובב על כל הראש.

השופטים והשופטות נגעלים ממנו. הוא נדבק לעורכי הדין בכנסים של לשכת עורכי הדין, ובגללו אפי נוה שוקל לבטל את הכנסים באיזור ת"א, רק כדי שהוא לא יגיע לשם, בכל מקום הוא נצמד לעורכי הדין ומבקש להצטלם איתם, חרף סלידתם העזה ממנו.

מדובר בנוכל שמשקר על ימין ועל שמאל. מאריך דיונים בכוונה, וגורם לצדדים להיות מסוכסכים במשך שנים. שחר שוורץ מאוד מומלץ כעו"ד לאישה שרוצה לגרור את הבעל שלה לפחות ל- 10 שנים בבית המשפט. זו המומחיות שלו. ערפד מוצץ דם זה ניתק אין ספור גברים מהילדים שלהם באמצעות תלונות ודרישות למרכזי קשר.

מה עשו ענת שמואלי וסיון צמח ממכון שקד שגרם לעו"ד שוורץ להמשיך ולהשתולל בעשרות מיילים ועשרות הודעות סמס מכפישים?

מכון שקד שלח הודעה לשופטת עפרה גיא מביהמ"ש לענייני משפחה אשדוד, ביום 8/12/15, בה נכתב:

"לכבוד

כב' השופטת עפרה גיא

בית המשפט לענייני משפחה

אשדוד

כבודה,

הנדון: תמ"ש 50304-01-15 // x נ' xx

ברצוננו ליידע את כב' ביהמ"ש כי לא נוכל לערוך את חוות הדעת בתיק הנדון.

לפני שעה קלה התקבלו במשרדנו סדרה של מיילים מתלהמים (מצ"ב) מעו"ד שחר שוורץ, ב"כ של האם, גב' xx, ובו מפורטת עמדתו ביחס לעבודת הפסיכולוג מול ביהמ"ש.

מדובר בעמדה מזלזלת ושאינה מכבדת את המומחה ואת כב' ביהמ"ש שמינה אותו. אין באפשרותנו, כפסיכולוגים, לבצע עבודתנו אל מול עמדה והתנלות מסוג זה של עורכי דין.

אנו מבקשות מכב' ביהמ"ש למנות מומחה אחר תחתנו.

התשלום שהועבר למכון על ידי האב, יוחזר לו כמובן במלואו. הבדיקות שנקבעו מבוטלות.

בכבוד רב,

ענת שמואלי, סיון צמח

פסיכולוגית קלינית בכירה, מדריכה

מנהלת

כאמור, בעקבות מייל זה, שלח עו"ד שחר שוורץ מיילים נוספים ביום 8/12/15, ומאז שלח למכון שקד עוד 72 מיילים מטרידים ומכפישים, כשהוא מזייף תיבות דואר וכותב איומים והשתלחויות בשפת ביבים.

זה האיש. מי ששוכר את שירותיו לוקח סיכון רציני. השופטים בזים לו, קהילת עורכי הדין סולדת ממנו, כל חבריו בפייסבוק נגעלים ממנו וכל אלו שנמצאים ברשימת חבריו, הם אנשים שהוא עצמו רדף אחריהם והתחנן אליהם לחברות. אין לו אפילו לא חבר אחד, מהסיבה הפשוטה: הוא פסיכי עם קבלות ובהחלט צריך להיות באשפוז 24/7.

המשך יבוא.

עו"ד שחר שוורץ לאחר טיפול. תראו את המבט המטורף בעיניו

עו"ד שחר שוורץ יוצא מטיפול. היה צריך להישאר שם 24/7. מי אחראי לשחרורו?

קישורים:

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה


עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות"שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ'העיתונאי מוטי לייבל

$
0
0

עו"ד שחר שוורץ מטרידן סדרתי הנוקט חדשות ובקרים בהליכי סרק משפטיים, כדי להדוף ביקורת על התנהגותו החולנית. עיקר לקוחותיו הן נשים, אותן הוא מלמד איך להפיל בפח גבר ע"י פתיחת רגליים כדי לאלחש אותו, ולטמון לו פח. עורך דין מחליא זה ראוי לכל גנאי. כשהוא נתפס הוא חוזר בו מהתביעה שהגיש.

בבלוג שלו מתגאה האהבל בהישגיו: "משרד עו"ד שחר שוורץ הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה. אנו עוסקים בכל הקשור לדיני המשפחה: ליווי מלא של תהליך הגירושין מהפן המשפטי ובניית אסטרטגיה מול הצד השני, המלצות על דרכי פעולה, מענה על כל השאלות שלך, טיפול בהסדרי ראייה, דמי מזונות, ועוד. כמו כן עוסק המשרד בעריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, צוואות ועוד". אם תשאלו אותנו זוהי פרסומת האסורה על פי דיני האתיקה. רובה של הפרסומת נשמעת פיקטיבית לחלוטין.  הפרסומת אמורה לשדר לנשות תל-אביב שכדאי להן להגיע אל שחר שוורץ, כי הוא חושב מחוץ לקופסה. עובדה הוא המליץ לאישה לעשות "סטוץ מציל" והכין מראש מסמך פשרה להחתמת הגבר. מי שרוצה לגשת אל הנוכל עו"ד שחר שוורץ מוזמן לעשות זאת, אבל שלא יתפלא אם בבית המשפט כולם יידעו שהוא משתמש בעו"ד נוכל, ושאף אחד לא מאמין לשקריו של העו"ד, והלקוחות שהוא מייצג.

בתאריך 21/7/15 חשפו באתר המשפטי-משפחתי "הורים ישראל" את העובדה ששחר שוורץ מטריד את העיתונאית לורי שם טוב במבול הודעות מייל מכתובת IP מזוהה של משרדו, שם פיברק באמצעות תיבות דואר פיקטיביות הודעות מייל ששלח לעיתונאית, כאילו ההודעות הללו נשלחו מאנשים שונים, בעוד שהוא זה ששלח את כל הודעות השיטנה.

כעת מתברר, ששחר שוורץ פיתח שיטה חולנית בה הוא שולח לעצמו הודעות איומים ושיטנה ומאשים את קורבנותיו בחולניותו. השיטה מאוד פשוטה: שחר שוורץ פותח תיבות דואר אלקטרוני מכתובת IP של משרדו, משנה את שם השולח, כאילו מדובר בעו"ד או עיתונאי, או מי שבא לו להטריד, והוא מכפיש ומאשים אותו שהמוטרד הוא זה שמטריד אותו, כלומר את שחר שוורץ.

על השיטה החולנית עלה מומחה המשפטים עו"ד יניב מויאל, לאחר ששחר שוורץ העליל נגדו ונגד הלקוח שלו, העיתונאי מוטי לייבל, שהם כביכול שולחים אליו הודעות שיטנה.

משעו"ד שחר שוורץ שהגיש נגד העיתונאי מוטי לייבל צו הטרדה מאיימת, הבין, שעו"ד יניב מויאל, עלה עליו והוא יבהיר היטב לשופטת טל לוי, כי שחר שוורץ זייף ובדה תצהיר שקרי, הוא משך את הצו שהגיש תוך שהוא מכפיש את השופטת טל לוי, שמצידה הבהירה היטב כי היא מקווה שמדובר באירוע חד פעמי.

בבקשה שהגיש עו"ד יניב מויאל, ב"כ העיתונאי מוטי לייבל לבית המשפט, שם דרש הוצאות משחר שוורץ, נחשפו הפרטים הבאים:

"מספר הקורבנות של עוה"ד שוורץ רק הולך וגדל מידי יום, לרבות בעלי דין (לקוחות של עוה"ד שוורץ), עורכי דין – קולגות למקצוע ואף שופטים שמושמצים על ידו חדשות לבקרים. כל טענותיו של עו"ד שוורץ בתשובתו כלפי המבקש ובא כוחו, מבוססות על אירועים שאינם נובעים אליו ישירות, וזאת בכוונה להשחיר את פניו של המבקש בעיני בית המשפט הנכבד. אין בכוונת המבקש להתייחס לטענות אלו מאחר והם לוקים בחוסר רלוונטיות קיצוני לבקשה המונחת בפני בית המשפט הנכבד.

אכן הח"מ הביע דאגה ממצבו הנפשי של עוה"ד שוורץ והדברים נאמרו לאחר שהח"מ שקל בכובד ראש את הדברים לאור התנהלותו של עוה"ד שוורץ ויתכן שלא היה הח"מ מעז להעלות טענה כזו כנגד אף עו"ד אחר אילולי חשב שהדברים מבוססים דיים!

להלן כמה מהתבטאויות עוה"ד שוורץ לח"מ בחודשים האחרונים במסרונים שמעידים כי המשיב לא נוהג בישוב הדעת המצופה מאדם נורמלי, לא כל שכן, עורך דין:

"אתה עו"ד חרא"

"אתה טיפוס נאלח שמייצג אנשים נאלחים תיזהר ממני"

"צבוע שקרן, משחק אותה רודף צדק, אך רחוק מכך, אין לך יושרה"

"מקווה שאתה ישן טוב בלילה. לא בכדי אתה ישן לבד. להומואים הרבה יותר קל למצוא בני זוג מסטייטים אבל אפילו הם לא רוצים להיות חבר של אחד כמוך. אתה יודע שאני צודק, אבל כל אחד משנינו ילך לישון עם המצפון שלו"

"במחשבה שניה תלונה בלשכה זה לתת לך כבוד שלא מגיע לך"

"אז בוא נסכם שאתה חתיכת בן זונה מזדיין שחבל שלא שמעתי לעצת כל מי שאמר לי להתרחק ממך. הבעיה שלך שאתה תמות לבד בלי זוגיות ובלי ילדים בגלל שאתה אידיוט"

כנגד כב' השופט יחזקאל אליהו מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כתב עוה"ד שוורץ לח"מ:

"שופט שנתן לי היום הוצאות אישיות כי דיברתי על הומוצאים והוא בעצמו כזה. שופט צריך מזג שיפוטי ולשופט הזה אין את זה. אני מגיש נגדו תלונה לנציב קבילות על שופטים".

כשנשאל למה דיברת על הומוצאים ולמה הוצאות אישיות? ענה שוורץ:

"כי הוא מניאק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי:)"

קצרה היריעה מכדי להכיל בתגובה אחת מה הח"מ ועורכי דין אחרים ספגו בחודשים האחרונים מעוה"ד שוורץ. באשר לח"מ כל "הברכות" מפיו של עוה"ד שוורץ רק בשל העובדה שהח"מ מעניג ייצוג משפטי למבקש בהליכים שאינם אפילו קשורים למשיב".

ראו את תגובתו של עו"ד יניב מויאל, ומיד אחר כך את שלל הודעות השיטנה ששלח שחר שוורץ לעצמו.

להלן המסמכים שהוגשו לבית המשפט:

בקשה שהגיש עו"ד יניב מויאל ב"כ העיתונאי מוטי לייבל לקיים דיון במועדו, שכן לעו"ד מויאל יש ראיות נחרצות לכך ששחר שוורץ פיברק תכתובות דוא"ל והציגם לבית המשפט תחת שבועה שלכאורה הגיעו מהעיתונאי מוטי לייבל, קובץ pdf

החלטת השופטת טל לוי על תגובה שהגיש עו"ד שחר שוורץ: "איני רואה לנכון להידרש להשתלחויות הבוטות של המבקש (שחר שוורץ) כלפי בית המשפט המקבלות משנה חומרה עת מדובר בעורך דין. יש לקוות כי התנהלות זו של המבקש לא תישנה", קובץ pdf

שחר שוורץ בקשה לביטול מועד דיון, קובץ pdf

שחר שוורץ לאחר טיפול באברבנאל בת ים

שחר שוורץ לאחר טיפול באברבנאל בת ים

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004

Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008


Viewing all 266 articles
Browse latest View live