עו"ס אורנה מנדס עבריינית שהורשעה בוועדת המשמעת של העובדים הסוציאליים ופוטרה משירות המדינה, תובעת לשון הרע מהעיתונאית לורי שם טוב בסך 142,000 ש"ח, בטענה שפרסום ההליך נגדה היה חסוי. ההליך נגד מנדס הוא פומבי ואף פורסם בפומבי. ההליך לא פורסם על ידי העיתונאית מאחר והאתר אינו שייך לשם-טוב, ברם משנדרשה העיתונאית ליתן כתב הגנה, מפורסם כעת ההליך במלואו.
אורנה מנדס דרכה בקודש, משקרת ומרמה את בית המשפט. בערעור שהגישה בתיק עש"א 2252-02-15, נסרק הערעור עם רמת חיסיון: פתוח לציבור.
עמוד ראשון של כתב ערעור שהגישה אורנה מנדס. רמת חיסיון: פתוח לציבור
לורי שם טוב עיתונאית, כתב הגנה ת"א 30906-07-15, קובץ pdf
אורנה מנדס עו"ס שפוטרה מהשירות הציבורי כתב תביעה ת"א 30906-07-15, קובץ pdf
מנדס שימשה קצינת מבחן. בתיק המשמעת 1/12 נכתב שהיא שיקרה בתיק של נאשם, לא הביאה תמונה אמיתית ומקצועית, הסתירה מידע ומסרה מידע שגוי לבית המשפט (כלומר שיקרה), העמידה בסיכון את משפחת הנאשם, גילתה חוסר אחריות ורשלנות חמורה, חרגה מסמכויותיה חריגה בוטה. כתוב שהיא התנהגה כך במשך שנים, והתנהגותה אף החריפה עם הזמן. שיחות בירור לא הניבו כל תוצאה.
אורנה מנדס באמצעות אותו עו"ד כושל שייצג אותה בועדת המשמעת וניכשל, יפת אבישי, טוענת שגזר הדין אמור להיות חסוי, ושהפרסום שלו מהווה לשון הרע, למרות שגזר הדין גלוי בכל האתרים המשפטיים ותוכן הפרסום אמת. הבנתם את זה? היא מודה שהיא פושעת, אבל לטענתה אסור לפרסם שהיא פושעת, ולכן זה לשון הרע. כמו כן היא מלינה שהפרפרזות על גזר הדין אינן מדוייקות, ושעל הפרסומים להיצמד מילה במילה לתוכן גזר הדין.
עוד לטענתה מחזר שקרא עליה באינטרנט לא רצה בקשר איתה, ובצדק. ושהילדים שלה מתביישים שהאמא שלהם מפורסמת כעבריינית, אחרי שהיא עצמה הייתה זו שמחווה דעה על התנהגות של עבריינים.
חיפוש באינטרנט מגלה שאלו לא כל שלל בעיותיה. הייתה לה עוד תלונה על עבודה באוניברסיטה ללא היתר. קראו כאן: מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה, וגם פסיקה – אורנה מנדס נגד מדינת ישראל – פסקי דין, וגם מנדס נ' ועדת המשמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים, וגם מנדס נגד מדינת ישראל – סע"ש 62969-12-12. מנדס הגישה תלונות נגד היושבים בדין בענייניה וביקשה לפסול אותם.
כמו כן כבר בעמוד הראשון בגוגל של תוצאות חיפוש על שמה הופיעה תלונה של גבר על כך שהיא שיקרה לבית המשפט: נועם נ' מדינת ישראל 10-12-2012, אומר עליה העורך דין של הגבר שאותו הכפישה: "גזר-הדין נסמך על דברים שאינם מדויקים כגון תסקירי שירות המבחן שהוגשו בסופו של יום, והתעלמו מתקופה של כ- 10 חודשים בהם המערער עבר הליך טיפולי מטעם שירות המבחן בפיקוח המעצר שלו, וכאשר מה שגרם לבעיה היה התערבות של גורמים חיצוניים שבאו מצד ב"כ המתלוננת שגרמו לניתוק בין המערער לקצינת המבחן. מלכתחילה כאשר המערער נעצר ונשלח לקבלת תסקיר מעצר כבר אז החלו כל מיני בקשות ופניות כלפי אותה קצינת מבחן אורנה מנדס שלא להמליץ על שחרורו של המערער מהמעצר. התנהלו הליכים מאחורי הקלעים בין אותה קצינת מבחן אל מול המעסיקים שלה כאשר היתה תלונה על טיפול שאינו הולם בין המערער לאותה קצינת מבחן, אותה קצינת מבחן מסרה תגובתה שבה היא בעצם מספרת על מסכת הנסיונות שנעשו כלפיה כקצינת מבחן כדי למנוע המלצה לשחרור של המערער מראשית הדרך. שני התסקירים מתעלמים התעלמות מוחלטת מאותה תקופה ושם נקבע באופן ברור שהמערער נמנע ולא רצה ולא שיתף פעולה בשום הליך טיפולי כאשר לטענתנו הדבר אינו נכון היות והיה מטופל 10 חודשים עובר לכתיבת התסקיר". כלומר היא כתבה ושיקרה על הגבר שהוא מסרב לטיפול, כאשר הוא כן עבר טיפולים של 10 חודשים!
בקיצור, מדובר באישה שפוטרה מהשירות הציבורי, לאחר שהורשעה במעשים חמורים ביותר, שהרסה חיי אנשים, ואחר כך באה לבתי המשפט השונים ומתחננת שיחזירו לה את הרישיון לעסוק במקצוע.
אז מה היא רוצה כעת? האם באמת אחת כזו חושבת שהיא תצליח להוכיח לשון הרע שלא הייתה ולא נבראה על הליך שהוא בדלתיים פתוחות? האם מה שכתוב בגזרי הדין נגדה איננו מספיק? ואיך היא תוכיח את הנזק?
ביום 18/2/15 פורסמה החלטה באתר נבו, כמו גם בכל האתרים המשפטיעים בתיק עש"א 2252-02-15, ביהמ"ש מחוזי ירושלים על ידי השופט יעקב צבן, בתיק אורנה מנדס נ' משרד הרווחה וועדת המשמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים, שם נכתב נגד מנדס:
"2. המבקשת הורשעה ביום 10.11.14 בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע לפי סעיף 27(1) לחוק העובדים הסוציאליים;
חוסר אחריות או רשלנות חמורה בביצוע תפקידו לפי סעיף 27(4) לחוק; עבירה על כללי האתיקה המקצועית לפי סעיף 27(2) לחוק.
כמו כן, הורשעה המבקשת בעבירות של פגיעה בכבוד הלקוח לפי תקנה 2(1)-(2) לתקנות העובדים הסוציאליים;
פגיעה בכבוד המקצוע לפי תקנה 3(1) לכללי האתיקה;
פגיעה בכבוד העמיתים למקצוע לפי תקנה 3(2) לחוק לכללי האתיקה;
פגיעה בביצוע התפקיד במיומנות ובמקצועיות לפי תקנה 4(1) לכללי האתיקה;
מסירת תסקיר, חוות דעת, דו"ח או כל מסמך אחר כשהוא כוזב או מטעה, לפי תקנה 5 לכללי האתיקה;
הפרת חובה מקצועית בטיפול בלקוח ללא חשש לקיומו של אינטרס נוגד, לפי תקנה 6(1) לכללי האתיקה.
- בהכרעת הדין נקבע, כי המבקשת מעלה בחובתה כעובדת סוציאלית וכקצינת מבחן להביא לפני בית המשפט תמונה אמיתית ומקצועית באשר למצבו ולמסוכנתו של הנאשם מ.נ (להלן: "הנאשם"), אשר הואשם בעבירות של אלימות במשפחה.
בד בבד, ניהלה המבקשת עם הנאשם קשר החורג מגבולות מטפל – מטופל ומסמכויותיה כקצינת מבחן;
כך למשל התלוותה המבקשת אל הנאשם לדיונים בבית הדין הרבני ולדיונים בהליכים הפליליים שהתנהלו בעניינו ונרשמה בפרוטוקולי הדיונים כבאת כוחו.
גם לאחר שהועברה המבקשת על ידי הממונים עליה מתפקידה כקצינת המבחן של הנאשם, המשיכה לנהל עימו קשר תוך הסתרתו מקצינת המבחן שמונתה תחתיה.
באוזני קצינת המבחן המחוזית, הודתה המבקשת כי היא רואה בנאשם כבנה ומבקשת להגן עליו וכי היא "מסוגלת לרצוח מישהו שיעשה לו משהו" עד כדי כך שהיא מוכנה לעבור להתגורר עמו.
המבקשת הסתירה וסילפה מידע על מנת להביא לשחרורו של הנאשם ממעצר ובכך העמידה בסיכון את משפחתו של הנאשם.
כך למשל הטעתה את בית המשפט וטענה כי 4 אנשי מקצוע בדקו את הנאשם ושללו מסוכנות חרף העובדה שלא בוצעה הערכת מסוכנות לנאשם מטעם גורמים אלו.
המבקשת כתבה בתסקיר המעצר שרעייתו אינה מתנגדת לשחרורו בעוד שבאותה שעה חסתה רעייתו במקלט לנשים מוכות וחרדה לנפשה.
המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בעניין הסדרי הראיה של המבקש עם בנו, כי יאושר לנאשם לקיים טיול בן 6 שעות עם בנו מחוץ למרכז הקשר על אף החלטת ועדת התסקירים שהסדרי הראיה יתקיימו אך ורק במרכז קשר.
זאת ועוד, המבקשת הגישה על בסיס יומיומי בקשות לפתיחת חלון באיזוק האלקטרוני של הנאשם ללא צורך אך משום תפיסתה שלא נשקפת ממנו סכנה.
המבקשת תיעדה את עניינו של הנאשם בתיק שירות המבחן באופן מגמתי וחסר לתועלתו.
בהתנהגותה, פעלה המבקשת בחוסר אחריות/רשלנות חמורה במילוי תפקידה.
המבקשת התבטאה באופן פוגעני וחריג כלפי עמיתיה למקצוע בדיונים בבתי המשפט ובוועדות מקצועיות של גורמי הרווחה.
נקבע, כי המבקשת התנהגה בדרך שאינה הולמת את המקצוע, חרגה מסמכויותיה ועברה על כללי האתיקה בכך שפגעה בכבוד הלקוח והמקצוע, פעלה בחוסר מיומנות וניהלה עם הנאשם קשר החורג מגבולות מטפל – מטופל.
המבקשת פעלה בניגוד להנחיות מקצועיות של שירות המבחן והממונים עליה.
בסיפא להכרעת הדין, פורטו חמישה אירועים נוספים שונים בהם פעלה המבקשת תוך חריגה מסמכויותיה ובניגוד לכללי האתיקה.
ולא למותר לציין כי באירוע אחד הגיש שופט מבית משפט שלום ברחובות תלונה לשירות המבחן על התנהלותה.
בסיכומו של עניין, נקבע כי התנהגותה של המבקשת חזרה על עצמה במשך שנים והסלימה על אף שניתנו בידה הזדמנויות שונות להיטיב דרכיה.
- בגזר הדין נקבע כי התנהגותה של המבקשת חמורה ומחייבת ענישה משמעותית ויש להתלות את רישומה מפנקס העובדים הסוציאליים.
- במקביל להליך משמעתי, פוטרה המבקשת מעבודתה בשירות המדינה וסוגיית פיטוריה מונחת על שולחנו של בית הדין האזורי לעבודה.
- מהכלל אל פרט – סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים שכן יסודה של הכרעת הדין בממצאי מהימנות. הכרעת הדין מפורטת ומנומקת ומביאה בחשבון את מכלול הראיות בתיק.
מאזן הנוחות אף הוא אינו נוטה לטובת המבקשת. המבקשת הורשעה בהטעיית בית המשפט בבואו להכריע בזכות אדם לחירות ובהתנגשותה עם הצורך בהגנה על שלומם הפיזי והנפשי של בני משפחתו.
המבקשת חרגה מסמכויותיה כקצינת מבחן וניהלה קשר עם נאשם החורג מגבולותיו של קשר בין מטפל – מטופל.
לא נעלמו מעיני תלונות נוספות שהוגשו נגד המבקשת ובגינן הורשעה בהכרעת הדין.
מעשיה של המבקשת מקימים את הצורך להגן על הציבור הנזקק לשירותיהם של העובדים הסוציאליים ובפרט לשירותיה. בכך טמון הנזק בקבלת בקשתה לעיכוב ביצוע.
המבקשת הורשעה ושוב לא עומדת לזכותה חזקת החפות.
הרשעתה במעשים כאלה מטה את מאזן הנוחות לטובת דחיית בקשתה. נסיבותיה האישיות אינן מצדיקות בנסיבות אלו את עיכוב ביצוע התלייתה מפנקס העובדים הסוציאליים.
-
הבקשה נדחית."
אורנה מנדס עוקבת את העיתונאית לורי שם טוב. היא שלחה לה הצעת חברות בפייסבוק ואף נרשמה כעוקבת בערוץ היוטיוב של העיתונאית. נו, האם אורנה מנדס עושה לעיתונאית לורי שם טוב שיירינג ולייק? האם בעצם היא מעריצה של לורי שם טוב, או שמא היא חושבת לתפור לעצמה כיסים שלעולם לא יתמלאו?
המשך יבוא.
מנדס הציעה חברות לעיתונאית לורי שם טוב
אורנה מנדס נרשמה לערוץ הסרטים של לורי שם טוב העיתונאית. האם מנדס עושה שיירינג ולייק לשם-טוב?
