ליטל יעקובוביץ-דראי בנוסף להיותה גנבה, רמאית ונוכלת סדרתית, היא גם שקרנית ומאחזת עיניים מהסוג הנחות ביותר. 2 ערכאות קבעו שהיא ביצעה הונאה ומרמה כשסירבה להחזיר ללקוח שלה עופר בן-יעקב את כספו: אחת היא ערכאת בוררות מטעם לשכת עורכי הדין – בפסק דין שניתן ביום 23/3/2014, נפסק על ידי הבורר עו"ד אלי הלם, כי על עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, להשיב בפועל "כל סכום שגבתה בפועל מהתובע העולה על מחצית שכר הטרחה", ונפסק כי עליה לשלם הוצאות הבוררות ושכר טרחת עו"ד של התובע בן יעקב בסך 6,500 ש"ח.
על קביעה זו חזר השופט יאיר דלוגין וקבע שרימתה והתנהלה בחוסר תום לב ויש להגיש נגדה כתב אישום פלילי על מעשיה. קיראו בקישורים:
עו"ד ליטל יעקובוBיץ דראי הגישה ערעור: "אני לא נוכלת, אני רק רמאית" – על הזכות להכפיש את מי שמכפיש ;
בערעור שהגישה עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי לביהמ"ש המחוזי, היא ידעה שתפסיד בערעור, ועל כן סיכמה עם ב"כ עופר בן יעקב, שהיא תוותר על הכסף שנפסק לזכותה בסך 10,000 ש"ח בפסק הדין של השופט דלוגין. בהודעה על הסכם פשרה בערעור, היא דרשה כי יינתן צו קבוע האוסר על פרסום פסק הדין של השופט יאיר דלוגין, על החלטות הביניים ושמות הצדדים. על כך ניתן פסק דין המקבל את הדרישות ההזויות שלה.
בפועל, ליטל יעקובוביץ-דראי, הפרה את צו איסור הפרסום אותו היא עצמה דרשה, ובשיא החוצפה היא ציטטה בכרטיס הפייסבוק שלה, חלק מפרוטוקול חסוי בו דיבר עו"ד שלומי וינברג המייצג אותה בהליכים, כאילו הדברים שעו"ד שלומי וינברג אמר, נאמרו על ידי השופט גדעון גינת. ראו:
ראו מי אמר את הדברים:
ליטל יעקובוביץ-דראי, גם שקרנית, גם גנבת, גם נוכלת, וגם רמאית וגם מפרה צווי איסור פרסום שהיא דרשה וגם משקרת את החברים שלה כאילו השופט גדעון גינת כתב דברים בעדה בעוד שמי שאמר את הדברים הללו היה עורך הדין שלומי וינברג
עו"ד יעקובוביץ-דראי הפרה איסור פרסום שניתן לבקשתה
איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-377675-00.html
עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום על פסק דין נגדה – ואז הפרה צו נוסף, שניתן לבקשתה, כאשר מיהרה לחגוג את ביטולו של אותו פסק דין
לעו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי יש תפיסה משונה מאוד, בלשון המעטה, לגבי עקרון פומביות הדיון ולגבי צווי איסור פרסום. הנה הסיפור.
לפני מספר שבועות ניתן פסק דין בתביעה שהגישה יעקובוביץ-דראי נגד לקוח לשעבר, ואשר כלל אמירות לא נעימות כלפיה. ההליך כולו – שאותו כאמור יזמה יעקובוביץ-דראי – נוהל בדלתיים פתוחות. אבל אחרי שניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מיהרה יעקובוביץ-דראי וביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאסור את פרסומו.
השופט גדעון גינת נענה לבקשה, שהיא בהחלט יוצאת דופן. ככלות הכל, קשה לזכור מתי אדם מן היישוב שאינו עורך דין, קיבל צו שכזה על פסק דין שאינו עוסק בצנעת הפרט, ושכאמור ניתן בהליך שהוא עצמו יזם.
יעקובוביץ-דראי הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בהמשך הסכימו היא והלקוח-לשעבר שבית המשפט המחוזי יקבל את הערעור וימחק את פסק דינו של בית משפט השלום. בדיון שהתקיים בפני השופט גינת, הוסכם אפילו שייקבע שהקביעות באותו פסק דין היו שגויות מיסודן. והיה שם עוד סעיף: "בית המשפט הנכבד יתן צו קבוע, האוסר על הצדדים לפרסם כל פרט אודות המחלוקת ביניהם נשוא פסק הדין [מספר התיק] ואודות ההליכים שהתקיימו ביניהם בתיק זה". כלומר: סוכם שגם פסק הדין בערעור יהיה אסור בפרסום.
אז למה אנחנו מפרסמים אותו? כי תנחשו מי הפר את הצו הזה. נכון, יעקובוביץ-דראי. הגברת העלתה (4.4.16) לפייסבוק שלה פוסט צוהל ושמח. אחרי שסיפרה על ערכיה הנעלים ועל המאבק שניהלה לשמירת שמה הטוב, היא הוסיפה: "היום לשמחתי תמה המערכה. הערעור שהגשתי התקבל (!!!) וביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק הדין שניתן בביהמ"ש השלום (!!!). אין לי אלא לצטט לכם מתוך מה שנכתב בפסק הדין: 'הקביעות המשפטיות והעובדתיות שנקבעו בפסק דינו של ביהמ"ש קמא הן שגויות ובטלות. לא דבק רבב במעשיה של המערערת".
כדי שלא יהיה ספק, יעקובוביץ-דראי צירפה לפוסט – בו ציטטה פסק דין שהיא עצמה ביקשה להטיל עליו צו איסור פרסום – צילום של כמה שורות מתוך פסק הדין. לא צריך ראייה טובה מדי כדי לראות, שמאחורי אותן שורות מופיעות האותיות האחרונות של המילים: "בדלתיים סגורות". אז מה, גברת יעקובוביץ-דראי, איסורי פרסום חלים רק כאשר הם משרתים אותך? ופומביות הדיון קיימת רק כאשר היא מתאימה לך?
ביהמ"ש מחוזי ת"א שופט גדעון גינת עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב – פסק דין, קובץ pdf
